מחולת המחנים כתב:בב"ח סי' תער"ב הביא דעת רבי אליעזר ממיץ בעל היראים להדליק נר חנוכה בשקיעת החמה, וז"ל הב"ח: אבל לה"ר אליעזר ממיץ דמשתשקע משמע לשון הקדמה קודם שתשקע, הכי נמי לגבי נר חנוכה, וכ"כ בספר יראים סוף הלכות שבת וזה לשונו והא דתניא בנר חנוכה מצותה משתשקע החמה בעוד יום קצת קאמר וכו'.
אלא שהב"ח סיים וז"ל: ומיהו לעיל בסימן רס"א התבאר דרוב הגדולים תופסים דברי רבינו תם.
בדעת היראים ישנם שהבינו שדעתו כר"ת וממילא זמן ההדלקה לא תהיה לדעתו בתחילת השקיעה.
חלק מהמקורות כדלהלן:
1) עיין ביראים עצמו בהלכות יום הכיפורים - סימן קיח שחזר בו ושם פוסק לגמרי כר"ת בשעה שזוכר למקומו הראשון.
2) ערוגת הבושם - לרבינו אברהם בר עזריאל - שהיה מן הראשונים. חלק א עמוד 224.
3) וכן ספר וזרח השמש בדף ה' עמוד ב.
4) וכן בספר שם חדש - בסימן קיח וכן על שבת.
5) וכן בספר דברי חנה בקונטרס בין השמשות באות יב - ושם סבירא ליה כרבינו תם.
6) וכן רבי יעקב פארג'י בעל שו"ת מהרי"ף - בקונטרסו על בין השמשות.
7) וכן בספר אורות חיים פרק ט עמוד ריז
8) וכן נראה מביאור הגר"א סימן רסא - שכתב ביאור הגר"א - ועוד נראה שם [ביראים] ד-ג' כוכבים שהוא לילה הוא מהלך ה' מילין אחר השקיעה כדעת ר"ת, עיי"ש. סי' ס"א, ולא נראה בזה גם כן דבריו…עכ"ל הגר"א, והרי שהגר"א רק דחה דברי היראים מדינא כמו שאר הפוסקים, אבל נקט בדבריו כי ג' כוכבים שהוא לילה – הוא כמהלך ה' מילין אחר השקיעה – כר"ת.
ועוד מקורות שהבינו שסבירא ליה כר"ת וממילא זמן ההדלקה לא יהיה לדעתו בתחילת שקיעה כמובן.
היוצא לסיכום מדברינו שדעת היראים הוא
כלל אינו מקור להישען עליו להדליק בתחילת שקיעה!