כ' הב"י יו"ד סי' שמ דמה דמקרעינן לקטן שמת לו מת זה משום עגמת נפש, היינו להרבות בבכי ומספד
וסיים הב"י "ולפ"ז במת דלית גביה עגמת נפש אין מקרעין". וכן העתיק שם הט"ז ס"ק טו
מי יכול לפרש מה זה מת דלית גביה עגמ"נ??? בעל יסורים? פגוע מוחין?????
לא מצאתי מי שעומד בזה, היודע יחכימנו