ספר קהל ישראל
5/06/2013
הופיע ספר חדש ע"י הרב ישראל רוטנברג "קהל ישראל"
אופי הספר ומעשהו מבואר בהסכמת הגר"נ גוטנטג שליט"א, וז"ל
וכאשר נקוב בשער כן הוא "פירוש יפה". סולת נקיה מנופה מתורתם של רבותינו גדולי הפוסקים אשר מימיהם אנו שותים.
והוא פירוש רב התועלת לבאים להכנס ללימוד חלק זה מהשו"ע, אשר יש בו הרבה ענינים סתומים אשר דרוש הרבה ידיעה להכנס אליהם.
וגם לותיקים בלימוד זה זיכה המחבר שליט"א במרגליות טובות אשר מפוזרים בספרי הפוסקים, וגם חידושים נחמדים מדיליה, לאסוקי שמעתא אליבא דהילכתא, נוסף על אשר כתב כל דבר במקומו, שיועיל למצוא אותו בעת הצורך. וגם לחזרה.
עוד השכיל הגאון המחבר שליט"א לציין המקורות, אשר בעת הצורך, מי שהגיע להוראה יוכל לעיין בהם. ומי שלא הגיע למידה זו בלא"ה אסור להורות, במיוחד בהלכות אלו – ולכן, אחרי שעברתי על רוב הספר, שמח אני להודיע ברבים את גודל התועלת שבספר זה וחשיבותו.
הספר כולל את השו"ע באר הגולה באר היטב ופתחי תשובה מדוייקים ומוגהים מההוצאה המיוחדת של "מורשה להנחיל"
ע"ז הוסיף המחבר ביאורים על דברי השו"ע בטעמו ונימוקו מגמרא ופוסקים. גם קובץ בו דינים והלכות וביאורים המפוזרים בספרי האחרונים ומפרשי השו"ע המפורסמים אשר חלקם היו אחרי הבה"ט וחלק מדבריהם לא הובאו בפ"ת. כל אלה חוברו פה בעז"ה.
חידושים ובו נתבארו יותר כמה ענינים מגמרא ופוסקים בעזה"י.
גם תחת הביאורים הנ"ל שער רחב, ונקרא שמו ציונים כי בו צויין על כל דיבור ודיבור מבטן מי יצאו הפנינים האלו.
המחבר עסק בנושאים רבים ואקטואליים, לחשיבות הענין נעתיק כאן בירור בענין גירי הזמן (עמוד פא ופב בחידושים) "כתב בחזו''א יו''ד סי' קי''ט סק''ב דענין גירות אינו אלא למאמין ביסודו שצוה ד' את ישראל חקים ומשפטים ע''י משה נביאו והבדילם מכל העמים ומסר להם כי יכולים לקבל גרים מכל העמים ע''י מלה וטבילה וקבלה והנה נכנס בזה לתורת עם הישראלי לכל דורותיו עד העולם, אבל אם אינו מאמין בכל זאת אלא שמקבל עליו להתנהג עפ''י חוקי התורה מפני שההנהגה הזאת מטיבה אותו או מצלת אותו מן ההיזק אין זה קבלת גירות, וכדאמרינן יבמות [מ''ז א'] והוי יודע עד שלא באת למדה זו אכלת חלב אי אתה ענוש כרת כו.
מדברי החזו''א נראה שהאי וכדאמרינן יבמות הוא מקורו להאי ענין דלא שייך גירות בלא אמונה במציאות ה' נבואת משה ותורה מן השמים, ולא זכיתי להבין מה הראי' מהגמ' שם, אבל לכאו' מקור הדברים מפורש בדברי הרמב''ם הלכות מלכים סוף פ''ח שכתב בדין גר תושב, כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם, ובסוף ספר חידושי מרן רי''ז הלוי נדפס מכתבו להגר''י אברמסקי והעמיד שם גדר גר תושב ע''פ דברי הרמב''ם כאן, ואם גר תושב כך שצריך שיהיו מעשיו בנויים על האמונה במעמד הר סיני ובנבואת משה, כ''ש וכ''ש שגר צדק אינו אלא בכך, וגם הרמב''ם בהל' איסו''ב לא השמיט זה אלא כתב בגדר הגירות שהוא להכנס בברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ולקבל עליו עול תורה.
האחרונים ביררו יותר גדר זה, בחידושי מרן רי''ז הלוי עה''ת פרשת ואתחנן ד''ה ואמרו ביאר שנכלל בזה גם האמונה והידיעה שהתורה והכרעת ההלכה נמסרה לחכמי ישראל, ובחי' הגרי''ז (סטנסיל) בהשמטה שבסוה''ס עה''ת דייק מקרא דנעמן גר תושב ''וידע כי יש נביא בישראל'' שצריך להאמין בנבואה בכלל, ובמשך חכמה פרשת וזאת הברכה פי' שגר צדק צריך לחקוק בנפשו כל ההתפעלות אשר נרגש ונפעל הישראלי בעמדו על הר סיני, ע''ש שהאריך.
ונ''מ מכל זה לגירי הזה''ז בעו''ה גם אם מקבלים מצוות לבם בל עמם, ואם מתברר שאינו מאמין במעמד הר סיני וכשנ''ת אין גירותו גירות אפי' לחומרא ואשתו היהודי' ר''ל מותרת לעלמא ויהא רעוא שיגדור פרצות עמינו".
בעוד נושא אקטואלי עסק המחבר בחידושים בסימן א' וז"ל קיים מצות פריה ורביה. עי' בביאורים סק"כ מש"כ בדין נתעברה באמבטי ולענין לכתחילה באופנים הנהוגים היום כ' בס' באר החיים כי העידו מאחד הארגונים המשגיחים במתעברת בביה"ח כי בהכרח יש עודף, ואם מגיע אדם וחסר לו יכול ביה"ח ליתן לו משל הקודמת, ועל כן יש למנוע משום הבחנה. דמוכח מהגהות סמ"ק שהביאו הב"ח והט"ז ביו"ד קצ"ה בשם רבינו פרץ דאיכא לגזירה שמא ישא אחותו מאביו גם על האשה וגם שלא בדרך נישואין עכ"ד. אמנם יש לצדד סברות להקל בזה, דעד כאן לא אמרו בגמ' וברבינו פרץ איסור הבחנה אלא על הבן השני, בגמ' על אשה אחרת ובר"פ בסדינים של איש אחר, אבל לא מצאנו שאסרו חז"ל על איש או אשה להביא ילדים לעולם כשיכול לבא מזה תקלה של הבחנה [ואף אי נימא שזה נכלל בכלל גזירות חז"ל גם באופן שלא גזרו ע"ז כמ"ש בחזו"א או"ח סי' ס"ב, יש להקל ע"פ הסברא שית' להלן] ובפרט אי נימא שהגזירה לא היתה אלא על איש שיש לו אשה שלא ישא אשה אחרת, ועל אשה שיש לה בעל שלא תשכב על סדינים של איש אחר, עי' בביאורים סי' ב' ס"ק נ"ד, ויכול לישא אשה אחרת באותו מקום, אבל חשוכי בנים דחשובים כמת י"ל דאינם בכלל הגזירה.
ובדין העדות על צאצאים בדרך זו הי' מקום לומר דניבעי תרי עדים להעיד על יחוסם כדין יחוס והכשר הגוף דחשיב כדשב"ע ובעי תרי עדים, אבל י"ל דלא מצינו תרי עדים בדשב"ע אלא לקיומי מילתא או במקום ספק כגון חי' בסי' ד' סקל"ה שהק' הר"ן איך נאמנת עי' בב"ש שם, ושם איירי שילדו בב"א אשת כהן ולוי וישראל וממזר, אבל אם יש רק אחד וכל העדות הוא שלא נתחלף י"ל דסגי בעד אחד או באומדנא וחזקה.
ועוד י"ל לדעת הב"ש שהבן מתייחס אחר אביו בכה"ג, לדעת הב"ש דיכיר מפי אחר מהני ה"נ בכה"ג מהני עדות וחזקת האב לייחס בנו אחריו, עי' סי' ד' שביארנו בארוכה דין זה.
עוד ידיעה מעניינת מופיעה בחידושים לסי' א' בענין איחור הנישואין וזה"ל כ' בחזו"א אהע"ז סי' קמ"ח לדף כ"ט ב' אע"ג דבבבל אמרינן דילמוד תורה ואח"כ ישא אשה, מ"מ לא יאחר מכ' שנה דהא תניא ואם אי אפשר בלא אשה ישא אשה ואח"כ ילמוד תורה, ולאחר כ' הוי לא אפשר דהרי הוא כל ימיו בהרהור, ולפ"ז אין היתר לאחר יותר מכ' בשביל תורה וצ"ע בפוסקים עכ"ל. ראיתי בכתבי הגר"ש גרינימן וז"ל שהחזו"א אמר פעם, כי אח"כ עיין בפוסקים וראה שמותר להתאחר בנישואין אחר כ' בשביל לימוד תורה. (סי' זה הוא אחד מאלו שנכתבו ביער, ולא היו ספרי הפוסקים מצויים תח"י, וכדרכו רשם בינתיים הערותיו, ואם הזדמן לו לעיין בפוסקים לפני הדפסה היה מוסיף הערותיו), אך בא"י מזרז הי' להתחתן יותר מוקדם (בדרך כלל( כי הי' אומר שטבע הארץ שהוא חם יותר, מחייב הנישואין יותר מוקדם מאשר בחו"ל (ועיין בזה בס' המצות הקצר להחפץ חיים זללה"ה במ"ע מ"ב).
ניתן להשיג את הספר בקרית ספר קצה"ח 19 08-9298695
ובחנויות הספרים (ע"י הפצת בני הישיבות 02-5378699)
טעימות מהספר (שזה בעצם כולו)