בברכה המשולשת כתב:יעויין בכללי הפסיקה שבמהדורות החדשות של יחוו"ד ובספר עיני יצחק-
ואין לגזור קושיות מדוגמא אחת- שגם היא לא כ"כ ברורה (וכי מי שקל שהאוה"ח הקדוש אינו מכריע וכו')
גילוי כתב:ג' ולענ"ד פשוט דהש"ך והמג"א וסייעתו גדולים בחכמה והם הם הפוסקים והמורים, ומכ"ש שטענת המג"א ברורה ופשוטה, ודעת החולקים צ"ת, [והברכ"י כתב דמ"מ יש לחוש שמא יהא סכנה]
ד' הדוגמא הנ"ל היא "אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע [א] אינו מבחין בין האחרונים וכולם שווים לטובה כך שבמקרה הנ"ל רוב האחרונים פוסקים שלא למול שנית [ב] לא אזיל בתר טעמא [ג] סבור שגם המ"ב ודאי הבין כמותו דהרי דרכו פשוטה וברורה [ד] ממהר להכריע דהמ"ב לא ראה וכו' [ה] מורה את פסקיו גם לאשכנזים אף שברור שהאשכנזים אינם נוטים כ"כ מהר מפסק המ"ב ע"פ גדולי הפוסקים.
רחמים כתב:גילוי כתב:ג' ולענ"ד פשוט דהש"ך והמג"א וסייעתו גדולים בחכמה והם הם הפוסקים והמורים, ומכ"ש שטענת המג"א ברורה ופשוטה, ודעת החולקים צ"ת, [והברכ"י כתב דמ"מ יש לחוש שמא יהא סכנה]
ד' הדוגמא הנ"ל היא "אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע [א] אינו מבחין בין האחרונים וכולם שווים לטובה כך שבמקרה הנ"ל רוב האחרונים פוסקים שלא למול שנית [ב] לא אזיל בתר טעמא [ג] סבור שגם המ"ב ודאי הבין כמותו דהרי דרכו פשוטה וברורה [ד] ממהר להכריע דהמ"ב לא ראה וכו' [ה] מורה את פסקיו גם לאשכנזים אף שברור שהאשכנזים אינם נוטים כ"כ מהר מפסק המ"ב ע"פ גדולי הפוסקים.
לא הבנתי על מה אתה משיג בדיוק? הרב אומר דברים לגיטימיים ביותר.
א. כנראה הגרע''י סובר שאין עדיפות לאחרונים שהודפסו ביחד עם השו''ע והתפרסמו והוראתם התקבלה מאשר סברתם והכרעתם של אחרונים אחרים שלא היו כ''כ מפורסמים ולא זכו להכנס לדפוס הנפוץ. כי מה נותן הפרסום? העיקר זה אם האדם הוא ירא שמים יש לו ס''ד לכוון לאמת. ובפרט אם הוא מורה הוראות לרבים.
ב. אחר הטעם יש לילך כאשר אין רוב דעות אלא הדעות שקולות ואז משתמשים בטעם ובסברא כדי להכריע.
ד. כך מן הסתם כי כל מה שהיה רואה הוא מביא לפחות בשער הציון.
ה. הוא לא מורה להם כי חושב שהם יעשו מה שהוא אומר אלא אומר את דעתו על פי מה שיצא לו ומה רע בזה?
גילוי כתב:"אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע
אוהב אוצר כתב:גילוי כתב:"אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע
חצוף ועז.
בכור שטן כתב:[ו"קדושתו" של האוה"ח אינה מעלה ואינה מורידה לענין].
יש צורה איך כותבים על גדול בישראל ולא משנה כמה ניקים חדשים תפתחעזריה כתב:לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.
הצעיר כתב:יש צורה איך כותבים על גדול בישראל ולא משנה כמה ניקים חדשים תפתחעזריה כתב:לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.
מחולת המחנים כתב:מעניין אם משהו היה פותח אשכול 'השגה על דרך פסיקת מרן החזון איש', כיצד היה גילוי מגיב.
ישנם כאלו שאפילו דרך אחרת ממרן החזון איש אינם יכולים לשמוע, וברצונם לכפות את דעתם נפגע גם מרן הגר"ע יוסף, לא נורא הוא לא היחיד ברשימה.
עזריה כתב:הצעיר כתב:יש צורה איך כותבים על גדול בישראל ולא משנה כמה ניקים חדשים תפתחעזריה כתב:לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.
אמנם אני חדש כאן אבל זה הכפשה נלוזה שזה ניק כפול
מה ממה שהוא כתב לא אומרים על גדול בישראל?
עזריה כתב:הצעיר כתב:יש צורה איך כותבים על גדול בישראל ולא משנה כמה ניקים חדשים תפתחעזריה כתב:לא הבנתי את השגתכם על גילוי, הויכוח עם מרן הרב עובדיה הוא לא על סברא מסוימת אלא על דרך שלימה של פסיקה ולפי דברי המשיגים (ודאי שלא גילוי הוא הראשון להם) פסקיו הם לא פסקים.
ולדעתי כתב בצורה מכובדת, וזה שהוא לא גדול כמוהו לא מונע ממנו לשאול ולהשיג אלא שאם יש למישהו השגה על דבריו (גילוי) ויכול להראות שזה משום שהוא קטן ולא יודע כמו מרן אדרבא זה יהיה דיון עניני ומכובד.
אמנם אני חדש כאן אבל זה הכפשה נלוזה שזה ניק כפול
מה ממה שהוא כתב לא אומרים על גדול בישראל?
חרבונה כתב:כשכותבים על גדולי ישראל [אם כותבים] מוסיפים אלף התנצלויות והקדמות שהכוונה רק על שיטת הפסק.
מלבד שלא כותבים 'השגה על שיטת הפסק' אלא 'דיון בדרך הפסק של מרן הגר"ע יוסף שליט"א'.
גילוי כתב:תוקן
אוהב אוצר כתב:גילוי כתב:תוקן
חסר שליט"א...
כותב בדמע כתב:האמת היא שאני אשכנזי, על כן לא נכנסתי לאשכול זה מראש. אמנם לאחר שששמתי לב שדווקרוםא אשכול זה מתעקש לקפוץ שוב ושוב לראש רשימת האשכולות, אמרתי אל ליבי להציץ ולראות מה לא בסדר. והנה כל אחינו הספרדים יוצאים נגד דבריו של גילוי אך ורק משום שהם מרגישים צורך להעלב למען הרב עובדיה. וכל זה עקב ההתקפה המרחשת עליו כעת בתקשורת הדתית לאומית. אם כוונת גילוי לא הייתה כלל לזלזל אלא לבקר בצורה מכובדת , מה רע מצאתם בזה ולמה תלכו אחר המילות ולא אחר הטעמים ותענו תשובה נאותה?
אגב, נראה מאשכול זה שיקל מאד על התנהלות הפורום לו ידרשו המנהלים מן הנרשמים לפורום השתייכות מגדרית.
גילוי כתב:א' התשב"ץ כתב שאין למול בחמשי וששי משום דהוי מתנה לחלל את השבת דיהא צורך לחמם מים בשבת עבור הקטן, והש"ך ועוד אחרונים האריכו להשיג דאין לדחות מצות מילה משום ה"ט, והמג"א כתב דעכ"פ האידנא דליכא סכנה ודאי יש למול בחמשי וששי
[ובאמת שכבר מרן השו"ע שלא,ט כתב דהאידנא אין רוחצין התינוק בחמין עיי"ש, ואף הרמ"א כתב דככשיש צורך רוחצים בחמין שהוחמו בער"ש וכתב המ"ב בשם האחרונים דמ"מ לחמם מים בשבת אסור.]
ועפ"ז פסק המ"ב דשי למול בחמשי וששי, ודבריו ברורים
ב' וביב"א אסף כל דברי הפוסקים, דהש"ך מג"א א"ר נו"ב חכ"צ יעב"ץ התירו.
אולם הט"ז תפארת למשה בל"י זכרון יוסף כנה"ג זכרון יוסף מהר"ח בן עטר חיד"א מהר"א שמאע ערך השלחן עקרי הד"ט רב פעלים מהר"י בן ואליד שערי עזרה נהר מצרים כף החיים פרחי כהונה אסרו.
ועפ"ז כתב היבי"א "המ"ב כתב בפשיטות כדעת המג"א והש"ך ונעלם ממנו סברת האחרונים ובכללם כמה וכמה מגדולי האשכנזים, ולכן גם לאחינו האשכנזים נכון להורות שלא למול"
ג' ולענ"ד פשוט דהש"ך והמג"א וסייעתו גדולים בחכמה והם הם הפוסקים והמורים, ומכ"ש שטענת המג"א ברורה ופשוטה, ודעת החולקים צ"ת, [והברכ"י כתב דמ"מ יש לחוש שמא יהא סכנה]
ד' הדוגמא הנ"ל היא "אב טיפוס" לפולמוס סביב דרך פסיקת הגר"ע [א] אינו מבחין בין האחרונים וכולם שווים לטובה כך שבמקרה הנ"ל רוב האחרונים פוסקים שלא למול שנית [ב] לא אזיל בתר טעמא [ג] סבור שגם המ"ב ודאי הבין כמותו דהרי דרכו פשוטה וברורה [ד] ממהר להכריע דהמ"ב לא ראה וכו' [ה] מורה את פסקיו גם לאשכנזים אף שברור שהאשכנזים אינם נוטים כ"כ מהר מפסק המ"ב ע"פ גדולי הפוסקים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 330 אורחים