כידוע שיש שני נוסחאות בהם נקראים טעמי המקרא, הספרדי [זרקא מקף שופר הולך..], שמוזכר בזהר ח"א דף כ"ד ע"א, ובעוד מקומות, וכן מובא ברש"י דברים י"א ל', והאשכנזי [פשטא מנח זרקא], שמוזכר בשפתי חכמים שם.
חלק מהשמות הם אותו דבר.
חלק נראים תרגום של לשוה"ק לארמית, או הפוך.
ובחלק של המילים, יש נוסח אחר לגמרי.
מי תיקן את הנוסחאות הללו? הלכה למשה מסיני? מה המקור הראשון של הנוסחאות האלו? ואיך נוצרו ההבדלים?