מעשה באחד בב"ב פתח גמ"ח להשאלת ציוד רפואי יקר (בלא כסף). הגיע אליו חבירו שהיה משכיר אותם החפצים ועושה מזה פרסנה ומתלונן שמאז שפתח הגמ"ח הלך לו פרנסתו כי מי יבוא לקבל בתשלום מה שאפשר בחינם על אף שהציוד שלו היה קצת יותר טוב ומושקע ומקצועי משא"כ בגמ"ח מ"מ נתמעטו מאד הפניות.
איך יש להתסכל ע"ז הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מוסרית (או 'בן אדם לחבירו' איך שתרצו לקרוא לזה) שעושה חסד לכולם על 'חשבנו' .
[המעשה היה באמת אבל לא בדיוק עם הפרטים הנ"ל]