יומא מ"ז: ספיקא דבין הביניים בקמיצה

[מיללער]

א"ר יוחנן בעי רבי יהושע בן עוזאה, בין הביניים של מלא קומצו מהו וכו' כי תיבעי לך דביני וביני מאי, א"ר יוחנן הדר פשטה רבי יהושע בן עוזאה בין הביניים ספק נינהו.

הראשונים נתקשו בדברי הגמ' מאי הוא דקפשיט ריב"ע "בין הביניים ספק נינהו" הלא זה היתה הבעיא שהיה מסופק מה דין יש בה, ומה נתברר לו אח"כ.

התוס' תירצו שהבעיא היתה שאולי יש בה גם דין טבל וממילא אינו בטלה ברוב ופשט שאינו רק ספק אם הוא קומץ או שיריים אבל טיבלא ודאי לא הוי עיי"ש ועי' גם בתו"י שנשאר בקושיא.

והריטב"א בחידושיו תי' שפשיטותו של ריב"ע שלהבין הביניים יש דין בפ"ע של קומץ וגם שיריים כמו בבין השמשות שיש צד שיש לה גם שם יום וגם שם לילה מלבד הספק שהיא או יום או לילה ע"כ.


ושאלתי; מאי נפק"מ בזה אם הבין הביניים היא ספק קומץ ספק שיריים או שהוא מין בפ"ע של גם קומץ וגם שיריים?
והשנית, לגבי בין השמשות הכוונה בפשטות הוא שיש דקות שהם יום ויש דקות של לילה, האם כאן ג"כ כוונתו שיש קרטים שדינם קומץ ויש קרטין של שיריים שרק מעורבין הם זב"ז או שעל כל הקרטין יש גם דין קומץ וגם שיריים? ואם יש צד לומר שביהמ"ש הוא ג"כ ערבוביא של יום ולילה בכל דקה ודקה?

[בברכה המשולשת]

אולי כמו הדיון על אדרוגינוס אם הוא ספק או שהוא בריה בפני עצמו

[מיללער]

אולי כמו הדיון על אדרוגינוס אם הוא ספק או שהוא בריה בפני עצמו

על זה אנו דנין, ויש אחרונים (הגר"י ענגיל, הרוגוצ'ובר ועוד) שסוברים שביהשמ"ש הוא ג"כ זמן בפני עצמו מיזוג של יום ולילה, ושאלתי אם יש להביא ראיה מדברי הריטב"א כשיטתם.
שוב מצאתי שכבר כתוב כן בגליון על הדף היומי מס' שבת בשם "נושא בדף היומי ע"י שערי הוראה":
http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/ ... -sFile.pdf

אבל הקושיא העיקרי שלי היתה, מה תירץ הריטב"א ומה הועיל בתירוצו? וכי מאי נפק"מ למעשה יש אם בין הביניים הוא ספיקא מכח שאנו מספקין בו אם יש בה דין קומץ או שיריים, או שיש בה דין של שניהם גם יחד
(ובדוחק אמרתי לתרץ שאם ננקוט שספיקא דאורייתא הוה רק לחומרא מדרבנן [שכידוע יש בזה מחלוקת בין הראושנים] נמצא שאם אין בבין הביינים רק דין ספיקא הוי החומרא של להקטירה לחודה רק מדברי סופרים, אבל לאחר שפשט ריב"ע שיש בה דין של עירבוב קומץ ושיריים ביסודו, כוותנו שגם מדאורייתא יש להחמיר בה ודו"ק)