בגמ' בפסחים (כח: וצו:) אומר ריה"ג שבפסח מצרים נאסר חמץ רק ביום הראשון, ולא הובאה דעה שחולקת.
ובנצי"ב על פרשת בא (שמות יב,לד) מביא שחכמים חולקים על ריה"ג וסוברים שגם בפסח מצרים נאסר החמץ ז' ימים.
ומצאתי בתורה שלמה של הרב כשר שמביא תוספתא הוצאת צוקרמנדל (כמדומני) מכת"י שמובאת שם דעה כזו,
שאלתי היא האם הנצי"ב הסתמך על תוספתא זו או שיש עוד מקורות לדעה כזו.