הגר"א בבראשית א, כה כותב:
ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב:
למינהו. נכתב באות ה' ו', כי רז"ל דרשו [רש"י שם] על "ישקני מנשיקות פיהו" (שיר השירים א, ב) - כנשיקות חתן וכלה. ובא דרשתם ז"ל בעבור תוספת אות ה' ו', אילו נאמר 'פיו' היה נשמע מנשיקות זכר, ואילו נאמר 'פיה' היה נשמע נשיקות נקיבה, עכשיו שנאמר 'פיהו' נשמע נשיקות זכר ונקיבה, וזהו שאמרו כנשיקות חתן וכלה. וכן רמז כאן 'למינהו' בה' ו', על מין זכר ונקיבה.
ודבריו צ"ע, שהרי גם לעיל פסוק י"א על הצמחים נאמר 'למינהו', ומה נפרש שם?. ואם נפשך לומר שגם בצמחים יש זכר ונקבה וכמו שכתב שם המלבי"ם, מדוע לא כתב זאת הגר"א בפסוקים לעיל? וצ"ע.
וכן לעיל פסוק כ"א נאמר כן על התנינים, ומדוע לא פירש זאת כבר שם?