לומד_בישיבה כתב:איני מבין מה הדיון כאן.
והרי הדברים ידועים שרבי יהודה אריה ממודינא חזר בו וכבר היה על כך אשכול בעבר.
אריסמנדי כתב:לומד_בישיבה כתב:איני מבין מה הדיון כאן.
והרי הדברים ידועים שרבי יהודה אריה ממודינא חזר בו וכבר היה על כך אשכול בעבר.
רק הוא? גם הרמב"ם חזר בו, ואף אריסטו (להבדיל!), כידוע. ובעולם העליון כל הטועים חזרו בהם ודאי.
לומד_בישיבה כתב:הכרתי אדם חשוב שהיה לו יד בקבלה ואמר לי שהוא ראה דברים בקבלה מרי"א ואילו היה החיד"א רואה זאת לא היה כותב מה שכתב. יותר מזה הוא לא רצה לפרט.
אורח כתב:לומד_בישיבה כתב:הכרתי אדם חשוב שהיה לו יד בקבלה ואמר לי שהוא ראה דברים בקבלה מרי"א ואילו היה החיד"א רואה זאת לא היה כותב מה שכתב. יותר מזה הוא לא רצה לפרט.
די כבר עם השקרים די!
לומד_בישיבה כתב:ומה בנוגע לגר"א ז"ל מדוע אינו מזכירו השם הגדולים איזה ספרים הוא ראה ממנו, בשעה שאת הבעש"ט ז"ל מביאו החיד"א פעמיים.
לייבעדיג יענקל כתב:רבינו נוטר
הזכרת לעיל את הדעה שעקידת יצחק היתה ביו"כ. יש לזה מקור נוסף מלבד הריקאנטי?
לייבעדיג יענקל כתב:מה שנכון
בשורה האמצעית שבהודעתך תירצת את הקושיא שבשיטה אחרונה.
מה שנכון נכון כתב:איך יזכיר את תורתו אם לא ראה את ספריו?
ובשה"ג אינו מזכיר מהגדולים שחיים עדנה.
אם כבר צ"ב למה לא יחד ערך במע"ג לבעש"ט והזכירו רק אגב גררא.
מה שנכון נכון כתב:לייבעדיג יענקל כתב:רבינו נוטר
הזכרת לעיל את הדעה שעקידת יצחק היתה ביו"כ. יש לזה מקור נוסף מלבד הריקאנטי?
ראה בדרשות ר"י אבן שועיב בדרשתו ליוה"כ בשם פרקי דר"א.
מ"מ רבים מאחרונים הובאו בחזו"ע ימים נוראים עמודים קי ושנה.
לייבעדיג יענקל כתב:לגבי שה"ג, האם החלוקה למע"ג ולמע"ס אינה של בן יעקב?
לייבעדיג יענקל כתב: אם כן איפוא שימש ר"י ן' שועיב כמקורו של הריקאנטי (כדרכו להעתיק מכל מקובלי ספרד שקדמוהו). אמנם דומני שבפרדר"א שבידינו מדובר רק על מילתו של אברהם ביו"כ.
מה שנכון נכון כתב:הריקאנטי נפטר בשנת הע, שנת פטירת הרשב"א רביה דהר"י אבן שועיב, וע"כ לא מסתבר שראה דבריו.
לייבעדיג יענקל כתב:ישבב
לא ידוע לי על קשר ישיר לרמ"ע מפאנו, אך עיין במחקרי תפילה ופיוט לרד"ג (עמ' 322 והלאה) אודות סדר ערב ר"ח. ובתוה"ד כתב שהאיטליאנים היו הראשונים שגרמו להפצת המנהג.
נחני ה' בית מורי ורבי ואנשיו, אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, המאור הגדול הרב הגדול הדור במסבו, ישתחוו לו איים כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו. אדרת שנער לבושו, עטרת זהב בראשו. ומלאך ה' ראיתי תמיד שם על שמאלי, פחד יצחק היה לי, צור מחסי ובית מצודתי. והנה קמה אלומתי, נתנני ה' לרחמים בעיניהם, נצרתי תאנתם והאכילונו פריהם. אף כי אנכי מאיש בער ונער, השקוני מים מבור בית לחם אשר בשער. הטעימוני צפיחית דבשם, אור נסע לפניהם וה' בראשם. הראוני ההר הטוב הזה והלבנון, לפני שמש ינון. איש מצרי האצילני וגם דלה דלה, לגן נעול אחותי כלה הכניסוני לפני ולפנים, זה השער לה'. רפאות תהי לשריך ושקוי לעצמותיך, כבשים ללבושך. נופך ספיר ויהלום, במתג ורסן עדיו לבלום. אמרו אל תמעיט כלים ריקים, כי הדברים עתיקים. הרשוני לרמוז בהם בחילוף, וכתבתי לפניהם כאשר הורגלתי בחכמת הצירוף. ויהי כאשר עליתי מאהליהם, אחרי שתותי בצמא את דבריהם, ונטעתי אהל משכני מדבר סין אמה טרקסין, נחרו עלי כי הואילו באר, והאבן גדולה על פי הבאר. הוצרכתי להחליף אונו, הנה נא כוחו במתניו ואונו בשרירי בטנו. ושניתי שמו מאשר קראתיו סתרי סתרים, וכתר שם טוב העליתיו בשם ספרים. ושלחתיו אליהם והם יורונו, ואם שגיתי יבינוני. ואם טעיתי בין בדעת בין בלשון, ייטיבו חסדם האחרון מן הראשון.
ישבב הסופר כתב:לגבי הדעה שעקדת יצחק היתה ביוה"כ.
נזכרתי שישנה דעה שמבארת שורה אחת בפיוטו של ר"י בן שמואל אבן עבאס "עת שערי רצון להפתח", בקטע הסופי, שאולי מרמז שזה היה ביוה"כ.
אריסמנדי כתב:אכן מסתבר כדבריך. תודה.
האמת שהקטע שכתבתי למעלה מונח אצלי מכמה שנים, ואינני יודע כעת ע"פ מה או מי כתבתי את הפרט הנ"ל על הקדמת כש"ט, ומסתבר שמידע זה צריך בדיקה.
אך על מה שכתבת שבכש"ט הנדפס אין ברכת חיים או מתים כלל, כעת עברתי על ההקדמה (בתוך ס' מאור ושמש קורייאט, מדף כה ע"ב) ומצאתי שמזכיר ג"פ: מורי נר"ו, מורי החסיד נר"ו בסוף פירוש המחזור. ובספר היכל ה' (ויניציאה שס"א? מדף מא ע"ב ואילך, בעותק שבהיברובוקס שהוא שלם יותר) נדפסה הקדמת כש"ט, ושם מזכיר פעמיים: רבינו מורי החסיד נר"ו (או: מורי נר"ו החסיד) בפי' המחזור, אבל: מורי הרב גדול הדור ז"ל. ושוב: מורי הרשב"א גדול הדור נר"ו(!)
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים