דינו של האליה רבה, ט"ס דמוכח והעתקת הפוסקים
כתב בביאור הלכה (סי' תקנא ד"ה מר"ח עד התענית), וז"ל, ואפשר דיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית [א"ר ופמ"ג].
והנה מקור הדברים הוא באליה רבה סק"א*, וז"ל, לישמוט מיניה. עד ר"ח אלול (רבינו ירוחם נתיב יח ח"ב קסד ע"א מג"א סק"ב). ואפשר דמשמע לש"ס דה"ה י"ז בתמוז וי' בטבת כדפרש"י שם דאל"כ.
וכבר העירו בספר דעת תורה למהרש"ם (כאן סעיף ב ובהערות נכדו הגרש"מ שבדרון זצ"ל) ובספר תורת חיים דהוי ט"ס דמוכח בדפוסי הא"ר ע"י כפילות השורות, והא"ר ודאי לא כתב כן, כי אין למילים אלו קישור ומובן, דהנה לעיל מיניה באליה רבה סוף סימן תקנ סק"ה בתוך ד"ה דאקדומי וכו', וז"ל, ואם כן ט' באב שחל בשבת דאי אפשר לעשות בתחלה עבדינן ביום א' בעשירי. ואפשר דמשמע לש"ס דהוא הדין שבעה עשר בתמוז ועשרה בטבת כדפרש"י שם, דאל"כ ליחשביה מתני' דמקדימין, ולכך צ"ל הטעם דאקדומי וכו', וצ"ע.
ומילות אלו השתרבבו לכאן באין שום מובן.
ויש להעיר עוד מדברי הא"ר (סי' תקסג סק"א), וז"ל, מצאתי שלא יאכל בלילה יותר מהרגיל שלו, דאז לא יועיל לו התענית, שהרי אותו מותרות שאוכל ישמור לו ליום תעניתו.
[ובס' אלף המגן על המטה אפרים (סי' תרב אות ו) מעתיק דבריו. ובכף החיים (או"ח סי' תקמט סקי"א) מביא כן גם בשם עוד מחברים, ומ"מ סיים עלה ונראה דבאדם כחוש יש להקל לאכול יותר כדי שלא יזיק לו התענית].
.
ונראה מסתימת דבריו דמ"מ אין שום הגבלות בענין האכילה עצמה כפי רגילותו.
ובספר הליכות שלמה (מועדים דיני תעניות פרק יג הערה 8) מובא מדברי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל בהערות לספר נשמת אברהם ח"א סי' תקנ סק"ד שנקט כהאי לישנא 'יש מחמירים להתנהג בתעניות ציבור כמו בתשעת הימים וכו', והעירו שם שאף שנקט הגרש"ז להלכה כפי שהגיה המהרש"ם בדברי הא"ר, ופסק שאין לאסור קנית ולבישת בגד חדש ביום התענית, מ"מ בלשון הפרי מגדים באשל אברהם כאן, 'וי"ז בתמוז ועשרה בטבת, יש להחמיר באפשר כמו מראש חודש עד התענית, ועיין אליה רבה א', וצ"ע'. וממה שסיים 'וצ"ע' משמע שנסתפק כן מדנפשיה. וכן בשאר פוסקים שהעתיקו דבריו כמו בקיצור שו"ע ועוד נראה שנקטו כדבריו להלכה, ועי' בספר פסקי תשובות כאן.