מתוך הכת"י
[ונ"ל דאותם המקללים בלשון אשכנז בוקש מכט הוי מקלל בשם, ובוקש קרנקהייט הוא איסור גדול יותר, דנ"ל דלשון זה מרמז על חולשות אותו האיש כשדנו אותו, וא"כ הוי לשון זה חירוף וגידוף גדול (כת"י א').
ונ"ל דהקללה שבלשון אשכנז גוטש מאכט היינו מקלל בשם, וגאטש קרנקהייט נ"ל דהוי בכלל מגדף השם או מודה בע"ז, והמשכיל יבין (כת"י ב')]
מישהו מבין, או יכול להפנות למישהו שמבין בענינים כאלו?