נתן סאה ונטל סאה כשר עד רובו

[ארי במסתרים]

בדף היומי של היום (יבמות פב)
תנן מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות נתן סאה ונטל סאה כשר וא"ר יהודה בר שילא אמר ר' אסי א"ר יוחנן עד רובו
וברש"י "נתן סאה ונטל סאה כשר: גבי שאר משקין ומי פירות ותמד שהחמיץ קאי במס' מקואות ואשמועי' דאע"ג דחזר ונטל ואיכא למימר הא חסר ליה מקוה שהסאה הזאת אין משלימתו שאין ראויה למקוה אפ"ה כשר דמכי יהבו לגביה בטל ליה והוו להו ארבעים וחד כולן ראוין וכי שקל חד סאה פשו ארבעים אבל איפכא לא דכי נטל סאה ברישא חסר ליה וכי הדר מלייה הוה ליה מקוה חסר דמשקין הללו אין משלימין את המקוה: מאי לאו דנשתייר רובו. עד י"ט סאה יכול לעשות כן אבל טפי לא דבעינן דניהוי רובא מי גשמים אלמא אע"ג דפסול שאיבה דרבנן בעיא רובא בכשרות"
ולכאו' צ"ע מדוע אינו יכול להוציא אף יותר מי"ט סאה הרי בכל פעם שמוציא אינו מוציא רק מהמים הכשרים אלא גם מהמים הפסולים?

[הוא היה אומר]

איפה כתוב בפירוש שהיינו י"ט פעמים? כתוב עד שישתייר רובו דהיינו לפי חשבון שישאר רובו. ועי' בהערות שוטנשטיין שמדייק לכתוב כך והאחרונים דברו איך שייך למדוד ענין זה וע"ע תוס' ישנים.

[צופר הנעמתי]

בדף היומי של היום (יבמות פב)
תנן מקוה שיש בו ארבעים סאה מכוונות נתן סאה ונטל סאה כשר וא"ר יהודה בר שילא אמר ר' אסי א"ר יוחנן עד רובו
וברש"י "נתן סאה ונטל סאה כשר: גבי שאר משקין ומי פירות ותמד שהחמיץ קאי במס' מקואות ואשמועי' דאע"ג דחזר ונטל ואיכא למימר הא חסר ליה מקוה שהסאה הזאת אין משלימתו שאין ראויה למקוה אפ"ה כשר דמכי יהבו לגביה בטל ליה והוו להו ארבעים וחד כולן ראוין וכי שקל חד סאה פשו ארבעים אבל איפכא לא דכי נטל סאה ברישא חסר ליה וכי הדר מלייה הוה ליה מקוה חסר דמשקין הללו אין משלימין את המקוה: מאי לאו דנשתייר רובו. עד י"ט סאה יכול לעשות כן אבל טפי לא דבעינן דניהוי רובא מי גשמים אלמא אע"ג דפסול שאיבה דרבנן בעיא רובא בכשרות"
ולכאו' צ"ע מדוע אינו יכול להוציא אף יותר מי"ט סאה הרי בכל פעם שמוציא אינו מוציא רק מהמים הכשרים אלא גם מהמים הפסולים?

שאלת בנו של הרעק"א לאביו בתשובות רעק"א סי' רכ"א אות ט', ותשובת הרעק"א בסימן שאחריו אות כ"ה.

[מיללער]

ולמה אין האשכול ממוקם בפורום הדף היומי?

viewforum.php?f=29

[מיללער]

איפה כתוב בפירוש שהיינו י"ט פעמים?

כלומר, שרש"י דקדק לכתוב י"ט סאה ולאני"ט פעמים (כלשון המחבר בשו"ע יו"ד סי' ר"א סכ"ד) וממילא נוכל לדחוק בדבריו ז"ל שכוונתו לי"ט סאה מים לפי חשבון ויוכל לעשותו בערך ל' פעמים.

[עזריאל ברגר]

למיטב זכרוני ג' מחלוקות בדבר:
י"א עד י"ט פעם (כמדומני מפורש ברמב"ם הל' מקוות)
י"א עד ארבעים פעם ועד בכלל (הראב"ד (בספרו העוסק בזה - שמו פרח מזכרוני...) פוסל נתן-סאה-ונטל-סאה אף במים שאובים, ולאידך מכשיר לערות מים שאובים למקווה כדי למלאות ממנו מקווה אחר, והמעיין בדבריו שם רואה שהוא מכשיר את שני המקוואות למרות שקרוב לוודאי שלפחות אחד מהם עתה הוא רובו שאוב).
וי"א כדבריך שזה עד חשבון י"ט סאה (או קרוב לכ') דהיינו כשלושים פעם.