ביקשוני לשאול כאן:
הגמרא במגילה (כט ע"ב) ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מוציאין ג' ס"ת. ובגמ' בסוטה מא. ויומא ע. מבואר הטעם שאין קורין בספר אחד וגוללין "לפי שאין גוללין ס"ת בצבור".
וברמ"א סי' תרס"ט: במקום שאין להם רק שני ספרי תורה קורין בראשונה וזאת הברכה ובשניה בראשית וחוזרין ולוקחין הראשונה לעניינו של יום וכן עושין כל מקום דבעינן ג' ספרי תורה ואין להם רק שתים. ומבאר הערוך השולחן שהטעם הוא "שלא יקרא שני דברים בספר תורה אחת כסדר."
וקשה, מנין החילוק אם קוראים שני דברים בס"ת אחת כסדר, או שיגללו את הראשונה לשלישית.
עוד קשה, שהחמד משה ובאור הלכה כתבו שאם לא הספיקו לגלול את הראשונה וכבר קראו בשניה, יגללו את השניה דוקא משום אין מעבירין על המצוות כיון שהיא כבר מונחת על הבימה, האם זה מסתדר עם הגמ' ועם הסבר הערוך השולחן.