דעת היראים על ר' זכריה פרנקל

[חובב_ספרים]

מה דעת היראים על ר' זכריה פרנקל? הוא היה ת"ח גדול ושומר תורה ומצות אבל מאידך אדם מעורר משום שנתייחס אליו יסוד תנועת הקונסרבטיבים. ראיתי מכתב מהגאון ר' מרדכי גימפל יפה ז"ל (זכרונות מרדכי עמ' ל"א) שכ' - ובשנים אלו הקרובות יותר ראינו נסיון עוד באשר התעוררה הרבנות לבקש להשכיל להיטיב מצבה בתורה באשכנז בהביטם שכבר הגיעו שם לשכחת התורה ושפלות מצב היהדות, ויתעוררו ליסד "סעמינאר" בביעסלא. ויבחרו ברב א' גדול בתורה ובחכמה הרב החכם מוהר"ז פראנקל אשר מאז נתיסד נפתה גם לבנו לחשבה לטובה ונבחרה באשר השבנו כי עם גודל שקידתו וידיעתו הרחבה בתורה וחכמה יחד כי הוא ידריכם בדרך תמים, אבל אחר מעם השנים, האיר נתיבו גם הוא, ידענו רובי התלמידים היוצאים מבית מדרשו כי השחיתו בהיהדות הרבה ונוספו נסיונות שנים האלו על נסיונות הרבים והעצומים שראינו בימים מקדם עוד במאה העברה אשר בתי ספר שהוקמו בממשלות חו"ל לרבנים, מהם נשתכחה תורה, ונשכחה אמונה הטהורה מפיהם עכ"ל. נראה מזה שתחילה אחזו ממנו אלא שבסוף התאכזבו. שאלתי אם הוא שינה דעתו עליו באופן אישי או רק על שיטתו בחיזוק הדת שלא היה מוצלח, והאם זה הוא היה יחידי בזה או זה היה מבט הכללי של בני דורו?

[וירטואלי]

הוא מאלה שנהגו לערפל את דבריהם כאשר הם מדברים על מסורת תורה שבע"פ וזה לשון ויקיפדיה - קרע הסופי בין פרנקל לאורתודוקסיה התחולל עם פרסום ספרו "דרכי המשנה, התוספתא, מכילתא, ספרא וספרי" ב-1859, המחקר המקיף הראשון אודות המשנה שבחן אותה בכלים מדעיים. גישתו של פרנקל לשאלת עריכתה הייתה שמרנית מאוד ביחס למה שהתקבל בעתיד, והוא ראה את סידור המסכתות כמאורגן ומרוכז בידי רבי יהודה הנשיא ואת התפתחותה כמכילה מידה שולית ביותר של חדשנות.‏ אך לא זו עוררה סערה: בחיבור הציג את התנאים בהערכה רבה כמפרשים ומחוקקים יצירתיים, מבלי להתייחס למקור התורה שבעל פה. על המושג הלכה למשה מסיני כתב – בהתבסס על דברי הרא"ש בהלכות מקוואות סימן א' ומקורות מסורתיים אחרים – כי מדובר למעשה במנהגים עתיקים מאוד שהתקבלו כמחייבים: "והיאך שייך לומר על פירוש בפלוגתא דב"ש וב"ה שהוא הל"מ, אם לא כדברי הרא"ש שהוא דבר ברור כאילו נאמר למשה מסיני". הירש ועזריאל הילדסהיימר האשימו אותו בכפירה גמורה. הראשון פרסום בכתב-העת שלו "ישורון" סדרה של מאמרים מאת הרב ההונגרי גוטליב פישר נגד הספר שתקפו אותו כנוגד את האמונה בתורה מן השמים ותבע שפרנקל יבהיר אם הוא מאמין באלוהיותה של כולה, הן בכתב והן בעל פה, אם לאו. הרמן כהן הצעיר, שהיה אז תלמיד בברסלאו, שלח אז מכתב לרש"ר בו תיאר את שמירת המצוות הקפדנית של פרנקל; הלה ניצל את ההזדמנות להדגיש כי כל אלו חסרי חשיבות אם אין בצדם אמונה נכונה. אחרים הצטרפו למתקפה עליו, כמו הרבנים צבי בנימין אויערבך בספרו "הצופה על דרכי המשנה" ושמואל פרנד ב"פתשגן האיגרת". שי"ר בפראג יצא להגנת ידידו משכבר הימים באביב 1861 בחיבור "דברי שלום ואמת". הוא כתב כי אין ספק שרז"פ יענה על שאלותיו של הירש לשביעות רצונו ויצהיר על אמונה באלוהיות התושב"ע. שלמה זאב קליין פרסם אז את "האמת והשלום אהבו" נגדו. רז"פ פרסם אז הבהרה סתומה למדי, בה כתב כי בכרך השני של "דרכי המשנה" יתברר כל הנושא. עתה התקומם נגדו אף שי"ר, שקונן על כך ש"אין זה ערקלערונג (=הבהרה), כי אם מאפליה." הירש והילדסהיימר הצליחו להוקיע את פרנקל בעיני מרבית רבני הדור, ובשנים הבאות הוסיפו לערוך נגדו מסע ציבורי רחב-היקף כדי להדגיש את הבדלי ההשקפה ביניהם: האחרון הקפיד לסתור את הדעה, שהועלתה לעתים בדעת הקהל, כי למעשה אין פער משמעותי בין הנאו-אורתודוקסיה והפוזיטיבים-היסטוריים ולעמוד על העקרונות האמוניים המפרידים בינן. שני ראשי האורתודוקסיה הגרמנית הרבו לתקוף את ההיסטוריון היינריך גרץ, שהיה קרוב לפרנקל, וסירבו להמליץ על בוגרי ברסלאו לכהן ברבנות אם לא הסכימו להכחיש בפומבי את דעותיו של מורם.

[אוצר החכמה]

על המושג הלכה למשה מסיני כתב – בהתבסס על דברי הרא"ש בהלכות מקוואות סימן א' ומקורות מסורתיים אחרים – כי מדובר למעשה במנהגים עתיקים מאוד שהתקבלו כמחייבים: "והיאך שייך לומר על פירוש בפלוגתא דב"ש וב"ה שהוא הל"מ, אם לא כדברי הרא"ש שהוא דבר ברור כאילו נאמר למשה מסיני".

אני לא יודע מה כתב פרנקל, אבל דברי הרא"ש ברורים, שלפעמים כתוב הלכה למשה מסיני והכוונה היא ברור כהלכה למשה מסיני, ולא שאין דבר כזה הלכה למשה מסיני כפשוטו, וודאי לא כמו שנשמע מהויקי הזה.

[הגהמ]

הבעייתיות שלו הוא לא רק במה שכתב אלא אף מה שלא כתב. הוא דגל בשיטת ההתפתחות של התושבע"פ ובזה פתח הדלת לבאים אחריו לטעון שכל תושבע"פ נוצרה ע"י תהליך של התפתחות וכדו'. בכתביו לא הרחיק כ"כ לכתוב כן בפירוש אבל לאלו שקראו בהם נוצר הרושם שגם הוא סבר כך. כשאלצוהו רשר"ה ועוד להגיד ברורות שהוא מאמין בסמכות תושבע"פ ושהוא מסיני לא ענה שום דבר.

אחשוב ש קוראי אנגלית ימצאו ענין בכתבה שכ' פרופ' רש"ז ליימאן עליו כאן: http://leimanlibrary.com/texts_of_publi ... ostate.pdf