רבו של ר' שמעיה תלמיד רש"י

[עדיאל ברויאר]

בעבר הזכרתי עניין זה באחד האשכולות, אך בשל חשיבותו החלטתי לפתוח עליו אשכול נפרד. אשמח אם מישהו יוכל לפתור את החידה:

בסוף ספר המרדכי על פסחים נמצא סדר ליל פסח. חיבור קצר זה מבוסס בכמה מקומות ואולי אף ברובו על סדר ליל פסח של ר' שמעיה תלמיד רש"י (נדפס לראשונה בסוף דק"ס לפסחים, ושוב ע"י רש"א שטרן [בקריאה חוזרת מהכת"י] בהגדה של פסח עם פי' הראב"ן והראשונים). והנה, בשני מקומות בהם כתב ר' שמעיה דברים בשם "ר'", מובאים הדברים במרדכי בשם "ר' מאיר", וכן הוא ב"מרדכי השלם", הוצ' מכון י-ם. זאת על אף שכידוע בד"כ "ר'" אצל ר' שמעיה הוא רש"י.
יש להסתפק - האם המרדכי ידע שכאן התכוון ר' שמעיה לר' מאיר ב"ר שמואל, חתנו של רש"י ואביהם של ר"ת ורשב"ם, או שמא ר' שמעיה אכן התכוון לרש"י ורק בספר המרדכי הפכו הדברים, כנראה ע"י המחבר, להיות בשם מהר"ם מרוטנבורג. האפשרות שהמעתיקים הם שגרמו לדבר קשה בעיניי בגלל תפוצת העניין בכת"י, אך לא בדקתי בכת"י עצמם (מלבד אחד) אלא רק בהוצ' מכון י-ם.

[משהד]

מעניין שככל הנראה היה רבינו מאיר בר שמואל מחותנו של רבינו שמעיה (רבינו שמעיה היה חמיו של אחד מאחי ר"ת)

[כנסת ישראל]

אינני יודע באיזה כתב יד עיינת אבל בכת"י ששון ג"כ איתא רבי מאיר.

[עדיאל ברויאר]

הסתכלתי בכת"י היחיד שעלה לאינטרנט שמכיל מסכתות שלמות מהחיבור (ולא דף אחד וכדו') - ניו יורק - בהמ"ל 674 RAB.
http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=dire ... ase=NNLMSS

[כנסת ישראל]

אז יש לנו כבר שתי עדים.

[דוב גרין]

גבי הא דמותר לשתות הוא בודאי ט"ס גרידא שהרי מסיים 'עד כאן לשון רבינו שמעיה' ובכת"י שהביא כנס"י הוא 'רבינו שמעון' (הגדול?), וא"כ רגליים לדבר שכ"ה בדין הא'.

[עדיאל ברויאר]

תודה על הערתך.
הגרסה רבינו שמעון היא באמת טעות, ולא שמתי לב לכך בתחילה. ומעניין שגם במרדכי כת"י ני"ו הנזכר לעיל כתוב שם: "ובין תשובת הגאונים מצאתי ביה תשובה אחת משובשת...".
אולם, הסיומת ע"כ לשון רבינו שמעיה אינה ראייה, שכן גם אם היה כתוב שם בהתחלה ר' שמעיה הייתה זו טעות, שכן בסדר של ר' שמעיה מבואר שלא הוא מצא את הדברים. כנראה החתימה הזאת באה ללמד שהרבה מהדברים שבסדר ליל פסח של המרדכי לקוחים משם (ולכן היא נמצאת דווקא אחרי הפיסקה שמסיימת את סדר ליל פסח של ר' שמעיה), או שמא באה להעיד רק על הפיסקה האחרונה ולא ראה המרדכי צורך לכתוב פתיחה מתאימה.
ומכל מקום, לא נראה לי שאפשר ללמוד מטעות במקום אחד לטעות במקום אחר רק בגלל שבדפוסים או בכת"י אחרים כתבו נוסח דומה בשני המקומות.

[עדיאל ברויאר]

שכחתי לציין שבספר האסופות (נדפס בתוך ספרו של רש"א שטרן הנ"ל, עמ' קכד. חיבור זה נכתב פחות או יותר בזמנו של המרדכי, ואינו לתלמיד הרוקח) הביא את הדברים שסדר ליל פסח לר' שמעיה: "מצאתי שכתבו תלמידיו של רבינו שלמה ה"ר שמעיה וה"ר יהודה ב"ר אברהם מפיו...". ומזה משמע שרבינו המובא ע"י ר' שמעיה הוא כן רש"י, שהרי כך מובאים הדברים אצל ר' שמעיה (עפ"י הנדפס בסוף דק"ס פסחים): "וכך היה נראה לרבינו זצ"ל שבזמן שבהמ"ק קיים... [וממשיך וכותב כמה עניינים שאינם בהכרח מ"רבינו"] אני שמעיה ור' יהודה ביר' אברהם שמענום לאלה מפי הקדוש זכור לטוב וכבוד מנוחתו. ובין תשובות הגאונים מצא רבינו הקדוש זצ"ל תשובה משובשת...". ועפ"י ספר האסופות נראה שאותו רבינו קדוש הוא רש"י.

[דוב גרין]

הסיומת מראה שהמרדכי לא רצה להציג את הדברים כדעת רבו (סברא שלא כ"כ הבנתי מלכתחילה), ומזה ניתן ללמוד למקרה הבודד האחר.

[עדיאל ברויאר]

הסיומת מראה שהמרדכי לא רצה להציג את הדברים כדעת רבו (סברא שלא כ"כ הבנתי מלכתחילה), ומזה ניתן ללמוד למקרה הבודד האחר.

ומה אתה עושה עם העובדה שהדברים הראשונים מובאים (ככל הנראה בינתיים) בכל עדי הנוסח הקדומים שלפנינו בשם ר' מאיר?
גם לי קשה לקבל שהוא יהפוך את הדברים להיות בשם מהר"ם מרוטנבורג, אבל כיצד זה מסתדר עם ההנחה הפשוטה וההגיונית ש"רבינו" אצל ר' שמעיה הוא רש"י? לכן הצעתי את שתי האפשרויות הנ"ל, ובכל אחת מהן חסרון משלה.