בספרי (דברים, וזאת הברכה, פסקה שמ"ט): "תריבהו על מי מריבה", סקיפנטים (עלילה, תואנה) ניסתקפת לו, אם משה אמר "שמעו נא המורים", אהרן ומרים מה עשו. ע"כ, והביאו רש"י על הכתוב (דברים לד ח).
ותמוה, הרי מרים מתה קודם למעשה מי מריבה, ומהמדרש משמע שגם מרים לקתה כאילו מחמת עוון זה, כמו אהרן.
בדוחק י"ל שאין כוונת המדרש לומר כך בדקדוק, אלא כוונתו שגם מרים מתה בלא אשמה, ועיקר דרש המקרא "תריבהו על מי מריבה" הוא באהרן, ונזכרה גם מרים באשר גם היא מתה בלא עוון.
ואולי י"ל שלגבי מרים דרשו "תריבהו על מי מריבה" במשמעות שם מקום, דהיינו במקום שנקרא אחר כך 'מי מריבה', הוא קדש, שם מתה מרים בלא אשמה, וזהו 'תריבהו'. (ואפשר שגם לפי הפשט 'מי מריבה' כאן הוא שם המקום).
אשמח לקבל חו"ד או יישוב אחר מחכמי אתרא קדישא הדין.
לא היה סיפק בידי לעיין בכל המפרשים, ובאלה שעיינתי לא ראיתי דיבור בנידון.