דראל כתב:צורתה הגרפית של האות מ"ם (הן בכתב העברי והן בזה האשורי) מושפעת ישירות מהמים.
תולדות אדם כתב:כמו תמיד, אם תביא ציטוט ייקל על כולנו למצוא לכך מקור.
דראל כתב:אני מתבייש לחפש מקורות לדברים כה ידועים.
יאיר כתב:תולדות אדם כתב:כמו תמיד, אם תביא ציטוט ייקל על כולנו למצוא לכך מקור.
זהו..שאין לי ציטוט..סתם חשבתי על זה ורציתי לראות אם זה נכון..
דראל כתב:אמת. אבל גם בפורום זה כבר עמדו על הדמיון במילה בין מ"ם למים.
ראה למשל http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E
זקן ששכח כתב:יאיר כתב:תולדות אדם כתב:כמו תמיד, אם תביא ציטוט ייקל על כולנו למצוא לכך מקור.
זהו..שאין לי ציטוט..סתם חשבתי על זה ורציתי לראות אם זה נכון..
אשריך שעל סמך מחשבה שלך מתייגעים הלומדים כה רבות.
הערה: אולי התכוונת למושג הקבלי מ"ן = מיין נוקבין?
ובאגב אעתיק מספר מסויים קטע שמצאתי:
המים (א' ב'). מים מהוים תרכובת של שני חומרים. מולוקול מימי עשוי משני אטומים של מימן ואטום אחד של חמצן. החמצן תקוע בין שני אטומי המימן בזוית של 147 מעלות לערך.
מעניין לגלות שתרכובת זו שנתגלתה אך בדורות האחרונים רמוזה כבר בתיבת מים. האות מ' תוכה כברה, כלומר, החלק הנסתר באות זהה לחלוטין לחלק הגלוי שבה, שהרי היא מורכבת משתי אותיות מ"ם. וכאשר יו"ד יושבת בין שתי האותיות מ"ם אין חיבורה ביושר אלא בזוית, כיון שהמ"ם גבוהה יותר מגובה היו"ד. נמצא כי כאשר נחבר את שלושת האותיות מ י ם בקו הבוקע מאמצעה של כל אות אל חברתה, תהיה הזוית בעקומה של 147 מעלות בערך.
נמצינו למדים כיצד תיבת מים רומזת אל הבנין הכימי של המים, ודבר זה מהוה הוכחה נחמדה לכך שבלשון הקודש נברא העולם.
דראל כתב:אמת. אבל גם בפורום זה כבר עמדו על הדמיון במילה בין מ"ם למים.
ראה למשל http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E
יאיר כתב:זו הערה בציניות או ברצינות?
ואם כונתך בציניות..
כתבתי האם מישהו מכיר מקור שאותיות מ' ונ' רומזות על מים? ולא דרשתי שיטרחו לחפש..לא תמיד צריך להקניט..
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 426 אורחים