הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 03, 2016 10:50 pm
תודה לעונים, אבל לענין מתנות כהונה עדיין לא השיבו.
-
וכעת סבורני שיש ללמוד ע"ז להדיא מד' הגמ', חולין קלג. אמר רב יוסף האי כהנא דאית ליה צורבא מרבנן בשבבותיה ודחיקא ליה מילתא ליזכי ליה מתנתא ואף על גב דלא אתי לידיה במכרי כהונה ולויה, המבו', דבלי מכירי כהונה אין קיום של נתינת מתנו"כ בכך שנותנם להאי צורבא מרבנן שציווה הכהן ליתן לו.
ומאידך מצינו שם קלב. רב כהנא אכל בשביל אשתו רב פפא אכל בשביל אשתו רב יימר אכל בשביל אשתו רב אידי בר אבין אכל בשביל אשתו.
ועי' פרי חדש ופרי תואר בסי' סא על סעיף ח, מה שהאריכו בביאור הדין איך מתקיימת מצוות נתינת מתנו"כ לבעלה של כהנת, והאם מהני ליתן לשליח של כהן, וכו'.
-
וכתב לי חכ"א: בגמ' בגיטין מתבאר שאפשר ליתן המתנות לבע"ח של מכירי כהונה. ובפשטות הגמ' הזאת מוכיחה שכהן שהוא מכירי כהונה הוא הבעלים הגמור על הדבר, (ומה"ט באמת פרש"י שם דמכירי כהונה הוא משום דכל הכהנים אסחי דעתייהו ורק שם הוזקק רש"י לזה ולא בשאר דוכתי שהוזכר מכירי כהונה בש"ס), ולכן אני יכול לתת בזה פרעון החוב ומתקיים מצות נתינה דמתנות כהונה. אבל הקושי העומד כנגד, דמוכח מכמ"ד דמכירי כהונה אינו בעלות גמורה ורק כזכות לקבל את הדבר. ולכן הארכתי במקו"א לבאר ע"פ דברי התורי"ד ורדב"ז, דכיון שאני נותן עבור חובו של כהן זה עצמו מחשיב כנתינה של כהן.