ניסיתי להתחקות אחר מאמר וכדו' שמנתח בשיטתיות את דמותו של המגיד מדובנא – לא את דמותו המוכרת לנו כמושל משלים וכיצרן של חומר נחמד להשתקת ילדים בביה"כ [ח"ו] אלא את דמותו הבאה לידי ביטוי ב'ספר המדות' שלו, שמשום מה לא כ"כ מוכר בציבור.
הספר הוא עמוק, מורכב ומצריך ריכוז ועיון רב. ואם נשווה אותו לספרי המוסר של החפץ חיים למשל [אני סתם תוקע דוגמא], הרי שאם ספרי החפץ חיים מלאים במוסרים שגם שנכתבו בלוגיקה, אבל לוגיקה פשוטה וקליטה, אזי ספר המדות הוא הרבה יותר מסובך ופילוסופי. אולי אני טועה, אך כך התרשמתי מלימוד כמה וכמה מפרקי הספר.
ראיתי את שטיינמן במבוא ל'כתבי המגיד מדובנה', את פעסיס ב'עיר דובנא ורבניה', את ספר הקהילה של דובנא, ואפילו... סיפור נאה של ש"י עגנון על כחו הגדול של רבי יעקב בהלכה, כשהצליח להתיר עגונה במקום שרבנים אחרים כשלו וזאת כשהוא נעזר לצורך הסברה לרבנים במשלים עג"ב משלים לכל טיעון הלכתי!
במקורות אלו כמו בעוד כמה עלונים ומנשרים, לא מצאתי ביטוי מספק לחלק הזה. המשכילים שבהם נהנים להציגו כמשכיל, ומנגד כתבו עליו גם באופן הגיוגרפי וסופרלטיבי [ולא שאני שולל זאת חלילה] אבל אלו ואלו לא השכילו לנתח כראוי את שיטתו במוסריו ובעיקר במה שציינתי לעיל.
אודה למי שיפנה למקור שיספק אותי.