הודעהעל ידי יחיאל מ » ה' אפריל 07, 2016 5:00 pm
נראה שדין הסמוך לכרך אינו שהפרוז מקבל שם מוקף בפני עצמו ונידון בפני עצמו אלא מקבל את הדין בפועל של הכרך.
עי' שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק ג סימן כח, כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך ונראה אעפ"י שאינו סמוך וסמוך אף שאינו נראה וכן קי"ל בסי' תרפ"ח ולכאורה לא נודע הטעם. ולפענ"ד היה נראה עפמ"ש ביבמות דמוקפין ועיירות הגדולות דפריך אקרי כאן לא תתגודדו ומשני ה"מ ב"ד אחד בעיר אחד פלג מורין כך ופלג מורין כך אבל שני ב"ד בעיר אחת אלו עושין כך ואלו עושין כך לא ע"ש. ולפ"ז היה נראה לי דהא דנקט כרך וכל הסמוך לו היינו כיון שסמוך בתוך מיל או נראה עמו דמקרי כעיר אחת ועיין באהע"ז בב"י סי' קנ"ח לענין שם הנהר דדעת תשובת מיימוני כל שנראה עמו מקרי הנהר שייך לעיר וא"כ מכ"ש בכפרים הסמוכים לעיר דהוה כעיר אחד כרך וכל הסמוך לו נידון ככרך ונראה אעפ"י שאינו סמוך וסמוך אף שאינו נראה וכן קי"ל בסי' תרפ"ח ולכאורה לא נודע הטעם. ולפענ"ד היה נראה עפמ"ש ביבמות דמוקפין ועיירות הגדולות דפריך אקרי כאן לא תתגודדו ומשני ה"מ ב"ד אחד בעיר אחד פלג מורין כך ופלג מורין כך אבל שני ב"ד בעיר אחת אלו עושין כך ואלו עושין כך לא ע"ש. ולפ"ז היה נראה לי דהא דנקט כרך וכל הסמוך לו היינו כיון שסמוך בתוך מיל או נראה עמו דמקרי כעיר אחת ועיין באהע"ז בב"י סי' קנ"ח לענין שם הנהר דדעת תשובת מיימוני כל שנראה עמו מקרי הנהר שייך לעיר וא"כ מכ"ש בכפרים הסמוכים לעיר דהוה כעיר אחד.
ממילא (בהנחה שהקו מערבה מוולדיווסטוק) אם הכרך לצד א"י והפרוז לצד השני יעשה בט"ו של הכרת שהוא י"ד של הפרוז. ואם להיפך אין הפרוז יכול לעשות בט"ו של הכרך שהוא י"ז שלו, ולא יעבור כתיב. וכיון שאינו יכול לעשות עם הכרך שוב מקדים כמו גרך שט"ו בשבת, ומקדים לי"ד שלו, אין מקום לט"ו שלו.