לקראת השנה החדשה הבעל''ט, אמרתי לשתף את חברי הפורום היקרים - בקטע קבלי נפלא, שמצאתי בכתב-יד תימני קדום, העוסק בנושא מפרשת השבוע דנן:
''אלו הן עשר נשמות שברחו מראשו של אדם הראשון
בשעה שחטא ואכל מעץ הדעת:
תשע ממצחו, ואחת מראש לשונו.
ובא מלאך המות וחטפן והניחן אצלו -
עד שידע אדם חוה ונתעברה בהבל ותיומתו,
עמד המלאך הממונה על ההיריון ולילה שמו,
ואמר לפניו:
רבש''ע, יצרת אלו - זרוק בהן נשמות.
אמר:
אין לי,
אם יש לך - תן להם.
לפי שראה הקב''ה שאין להם חיות,
לפיכך לא רצה ליתן להם נשמות.
ונתן להם מלאך המוות
שתי נשמות מן העשר שהיו אצלו.
ושתי נשמות נתן לעמון ומואב,
לפי שבאו מביאות אסורות,
שנ' ותהרין שתי בנות לוט מאביהן.
ושתי נשמות נתנן לפרץ וזרח,
לפי שהן בני יבמה היו,
ובאו מביא' אסו',
שנ' ויוגד ליהודה לאמר ז' תמר כלתך.
ושתי נשמות למשה וצפרה,
לפי שהם בני אדם הראשון בסוד הגלגול.
ואחת נתנה לדוד
לפי שהוא נולד מת בלא שנים,
לפי שהיתה נשמתו דבוקה בלשונו של אדם הראשון
ולפיכך נברא בלא שנים -
בשביל שטעם מעץ הדעת תחלה
וגרם מיתה לעולם.
ואחת נשמת הנפל
והוא מנחם בן חושיאל,
והוא בן אביגיל.
ודוד המלך ע''ה נצל
משלש עבירות: ע''ז וג''ע ושפ''ד, ודם נידה
שנ' (שמואל א' כה, לג):
וברוך טעמך וברוכה את
אשר כליתיני היום מבוא בדמים''.