אוצר החכמה כתב:אבל צודק הווה אמינא בכל מה שכתב. אם מדליקין נר כדי להסתכל לאורו זה נר שנעשה להאיר ולא לכבוד
אוצר החכמה כתב:השאלה היא מאחר שכתוב בגמרא שנר שנעשה לכבוד בלבד אין מברכין עליו.
אבל צודק הווה אמינא בכל מה שכתב. אם מדליקין נר כדי להסתכל לאורו זה נר שנעשה להאיר ולא לכבוד. ואין לזה שום דמיון לעניין הציציות שהטענה שם היא שבקיץ אין הבגד מועיל לו אלא אדרבה מפריע לו ובחורף לפעמים אינו מועיל ואינו מזיק. אבל כאן נעשה להאיר, זה שיכלו להשתמש באור אחר אינו נוגע לעניין.
יד גחלים הבוערות כל כך, שא(י)לו מכניס קיסם ביניהם הוא נדלק - מברכין עליהם כשיוכל ליהנות לאורם כמו מן הנר. ודווקא כשעשויים להאיר, דאין מברכין על אור שהודלק לכוונה אחרת שלא להאיר.
ולכן אין מברכין על אור של כבשן בתחלת שריפת הלבנים, שאז עשוי לשם הלבנים ולא להאיר, אבל אחר שנשרפו - עשוי להאיר ומברכין עליו, וכן כל כיוצא בזה, דכיון דהברכה הוא על האור שמאיר לנו לצרכינו - בעינן שיהיה אור כזה.
ואין לשאול לפי זה איך אנו מברכים על נר של הבדלה שעושים, שתיכף אחר הבדלה מכבין אותה, והא אינה עשויה להאיר אלא לשם מצות הבדלה. דאינו כן, דאדרבא כיון שאנו עושין אותה למצות הבדלה - בעל כורחו כוונתינו להאיר, דאם לא כן אין יוצאין בזה, ובאמת כוונתינו להאיר לשעתה, והיינו לשעת ההבדלה. מיהו לשעת ההבדלה - כוונתינו להאיר, וזו היא מצותה.
גם נוהגין לשפוך על השלחן מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדיל ומכבין בו הנר כדי שיהא נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצוה לנר של הבדלה לברך עליו (לפיכך אם מבדיל על נר שבבית שלא הודלק בשביל כך אינו צריך לכבותו)
לעומקו של דבר כתב:אגב לחידוד השאלה יש להוסיף, שעיי"ש בפוסקים שנר שנעשה בשביל מת כלומר לוויה, אף שוודאי צריכים נר כשהולכים במבואות האפלים, אפ"ה אם המת חשוב באופן שגם אם הייתה הלוויה בבוקר היו מדליקים נר לכבודו, נר זה פסול אע"ג שנעשה גם להאיר.
הרוצה להחכים כתב:תודה על הבאת דברי הערוה"ש שדן בשאלה.לעומקו של דבר כתב:אגב לחידוד השאלה יש להוסיף, שעיי"ש בפוסקים שנר שנעשה בשביל מת כלומר לוויה, אף שוודאי צריכים נר כשהולכים במבואות האפלים, אפ"ה אם המת חשוב באופן שגם אם הייתה הלוויה בבוקר היו מדליקים נר לכבודו, נר זה פסול אע"ג שנעשה גם להאיר.
כנראה שגם רב יהודה ורב היו פוסקים, וכשצטטת מהפוסקים התכוונת בעצם לדברי הגמרא.
לעומקו של דבר כתב:ודבר פלא נמצא בהגר"ז רצ"ו ה'גם נוהגין לשפוך על השלחן מן יין הנשאר בכוס אחר שתיית המבדיל ומכבין בו הנר כדי שיהא נראה לכל שלא הודלק נר זה אלא למצוה לנר של הבדלה לברך עליו (לפיכך אם מבדיל על נר שבבית שלא הודלק בשביל כך אינו צריך לכבותו)
ומה יש מעליותא בנר שהודלק לכבוד המצווה, ואדרבא. כן העיר הגרשז"א נמצא בשש"כ.
מה שנכון נכון כתב:ראה שו"ע רצח ס"ב ומ"ב ס"ק ו.
אורחות חיים מובא בב"י כתב:יז. הר"ם נ"ע היה נוהג כשאינו אוכל על שלחנו היה מבדיל מעומד ונוטל ההדס בימינו ומברך עליו ונוטל אבוקה בידו אע"פי שיש לו נר א' ומברך עליו כדאמרינן אבוקה להבדלה מצוה מן המובחר וכתוב בתוספות דאי אין לו אבוקה צריך להדליק נר א' לצורך הבדלה לבד מהנר המיוחד להאיר בבית וכן המנהג. ומדברי סופרים להבדיל על היין ולברך וסדר הברכות יבנ"ה כאשר כתבנו:
שו"ע רח"צ כתב:מצוה מן המובחר לברך על אבוקה. ויש מי שאומר שאם אין לו אבוקה צריך להדליק נר אחר (ז) לצורך הבדלה חוץ מהנר המיוחד להאיר בבית.
הגר"א כתב:ויש. משום היכר ועיין שבת כ"א ב' ועמ"א וע"ל בשם הגמ"ר והוא הנכון:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 261 אורחים