הודעהעל ידי שיף » ב' אפריל 03, 2017 10:57 pm
מתוך הבלוג של 'תולדות'
רבי מיכל נולד בעיר לעכאוויטש החסידית בפלך מינסק, ביום ט"ו טבת תרל"ב, את זכרונותיו מעירו, ומהאדמור רבי אהרן מלעכאוויטש, וערגתו לארץ ישראל העלה על הכתב, ונדפסו בספר זכרון לעיר לכוביץ' שנדפס בשנת תש"ט.
בשנת תרל"ו נתייתם מאביו ר' אהרן, וכעבור כמה שנים אמו נישאה בשנית, ומשכך, נשלח הילד מיכל, אל סבו אבי אמו ר' משה פיזיצער, שעלה לירושלים כבר כמה שנים קודם לכן.
בהגיעו לירושלים בחודש אדר תרמ"ב, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, ובשנת תר"ן נשא לאשה את נכדתו של רבי שמואל סלנט, בת בנו ר' בנימין. מאז דבק ברבי שמואל והיה לתלמידו המובהק, וקנה ממנו דרכי הוראה, ומנהגי ירושלים. בשנת תר"ס כשנפטר חותנו ר' בנימין, נכנס להנהלת ישיבת עץ חיים, ובתחילה שימש כר"מ ומגיד שיעור לבחורים. תחת הנהגתו גדל המוסד עץ חיים, ונתפתח, הוא יסד את החנויות שדמי השכירות שלהן החזיקו את הישיבה מבחינה כלכלית, [סביב חנויות אלו קם לימים שוק מחנה יהודה].
מלבד תפקידו ב"עץ חיים" היה ר' מיכל פעיל גם בתחומים ציבוריים נוספים בירושלים, יסד את שכונת עץ חיים בכניסה לעיר, והיה שותף ביסוד שכונת שערי חסד ובשכונות נוספות. השתתף ביסוד ועד הרבנים המאוחד אחרי מלחמת העולם הראשונה, והיה הדובר של הישוב הישן אל מול ד"ר ויצמן כנציג ועד הצירים של ההסתדרות הציונית. השתתף גם באספה המכוננת ליסוד הועד הלאומי כאחד מ17 הנבחרים של היהדות החרדית.
ר' מיכל היה גם סופר מחונן, ידועים הם ספרו 'גשר החיים', 'עיר הקודש והמקדש' ו'לוח לדיני ומנהגי השנה על פי מנהג הפרושים בארץ ישראל', שמופיעים ברציפות כבר מאה ועשר שנים. אך חיבר ספרים רבים נוספים בהלכה, ופרסם גם מאמרים רבים כמעט בכל כתבי העת התורניים בארץ ישראל ומחוצה לה. וכאמור, כתב גם זכרונות מעיר הולדתו, וכתב גם את תולדות זקינו רבי משה פיזיצער, שנדפסו באחת החוברות של גרייבסקי.
בשנותיו האחרונות עסק גם בעניני קבלה ונסתר.
הוא נפטר ביום ח' ניסן תשט"ו, ומנוחתו בבית הקברות שבשכונת סנהדריה בירושלים.
לאחר שהיה נשוי שנים רבות בלא ילדים, גירש את אשתו, ונשא את טויבא בת אחיה ר' צבי הירש סלנט, וממנה נולד לו בנו יחידו, רבי ניסן אהרן.
ר' ניסן אהרן טיקוצ'ינסקי, מילא את מקום אביו כמנהל המוסדות "עץ חיים", במשך קרוב לשישים שנה, עד ליום פטירתו. הוא היה נשוי למרת זלדה צביה בת רבי יעקב זייבלד מיקירי ירושלים.