למה עשו קטורת הסמים בזמן בנין המשכן?

[מיללער]

בפרשתן פר' ויקהל בין כל הדברים המנוין שעשה בצלאל וחכמי לב נמנה גם עשיית קטורת הסמים )שמות לז, כט) ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטורת הסמים טהור מעשה רקח.
לכאורה עשיית המשכן נגמרה כמה חדשים קודם הקמת המשכן, ולמה פיטמו את הקטורת בין בנין המשכן, הלה לא היתה צריכה להם עד ר"ח ניסן או עד ז' ימי המילואים?

ועוד קשה, לפיטום הקטורת היו צריכים לבצלאל וחכמי לב? הלה היו מעשים בכל שנה ושנה (ואולי בפעם הראשונה הצריכו לחכמה להבין את מעשה הפיטום - או כמו שנזכר במשנה ובגמ' ביומא שהיו צריכין לבית אבטינס למומחיות.בעשב הנקרא מעלה עשן וצ"ע)

[אפשר]

בפרשתן פר' ויקהל בין כל הדברים המנוין שעשה בצלאל וחכמי לב נמנה גם עשיית קטורת הסמים. לכאורה עשיית המשכן נגמרה כמה חדשים קודם הקמת המשכן, ולמה פיטמו את הקטורת בין בנין המשכן, הלה לא היתה צריכה להם עד ר"ח ניסן או עד ז' ימי המילואים?

ועוד קשה, לפיטום הקטורת היו צריכים לבצלאל וחכמי לב? הלה היו מעשים בכל שנה ושנה (ואולי בפעם הראשונה הצריכו לחכמה להבין את מעשה הפיטום - או כמו שנזכר במשנה ובגמ' ביומא שהיו צריכין לבית אבטינס למומחיות.בעשב הנקרא מעלה עשן וצ"ע)

בכלל לא ידעו מתי יהיה זמן הקמת המשכן ומתי תבוא השכינה, וכמו שמסופר די גאנצע געשיכטע בתנחומא פיקודי סי' יא. והזכירו קצהו הפוסקים ריש חנוכה בד"מ ב"ח וגר"א.

ואגב בב"ח שם נקט דהיה קטורת כבר בכסלו, כי הנשיאים הביאו בכסלו, אבל הפמ"ג שם תמה דהיה בניסן, וכ"ה בנו"כ סי' תכט, ובמפרשי הפסוק בנשא דהיה בניסן. ובלא"ה הב"ח לא מיישב הקושיא שלך, ורק לידיעה בעלמא.

[מיללער]

תודה על המ"מ

באמת ככל שאני חושב בזה, הקושיא עוד פרה ורבה, למה נחשבו "בשמים לקטורת הסמים" בין נדבות המשכן ואולי בהמות לקרבנות ציבור לא התנדבו - אגב כבר דברנו בעבר אודות 'שמן למאור' ולכאורה גם על סממני הקטורת קשה הלא היה צריכה להיות ניקח מתרומת הלשכה

וזה שנחשבה פרשת פיטום הקטורת בפר' כי תשא בין ציווי בנין המשכן נוכל להבין כמו שנחשבה פרשת הקרבת התמידין בפר' תצוה ופר' לחם הפנים - אבל לא נאמרה בין נדבת המשכן 'סולת ללחם הפנים' או בקר לקרבנות תמיד, והדבר צריך תלמוד מה נשתנה קטורת הסמים מאלו?

[אפשר]

יש ע"ז גריז"ים וגרח"ים ועוד, והדברים ידועים.

גם אנא כתבתי בעניותי באורך ע"ז לפני שנים רבות.

[מיללער]

אפשר,

אולי יוכל מעלתו לצרף ולהעלות, ללנקק או להראות איה מקום כבודם של הרי הגרחים והרי הגריזים?

[אפשר]

אפשר,

אולי יוכל מעלתו לצרף ולהעלות, ללנקק או להראות איה מקום כבודם של הרי הגרחים והרי הגריזים?

רובם לא במאגרים
בבר אילן יש סטנסיל, סי' קט בגרי"ז
תרומה (כ"ה, ו') שמן למאור בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים. ושאל אחי הרר"פ את הרב נ"י למה נאמר שמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים, בפרשת נדבת המשכן, הא מתרומת הלשכה היו צריכים לבא. וענהו דהרי שמיני למלואים היה בא' בניסן ובשבעת ימי המלואים מבואר ברמב"ן (סוף פרשת פקודי ע"ש) דהדליקו הנרות והקטירו קטרת סמים, ולזה הרי מתרומת הלשכה שמביאין מהם הקרבנות, הוא מאחד לניסן, ולכן על ז' ימי המלואים הצטרכו לנדבה מיוחדת, ושאל אחי נ"י, דלפי"ז הרי גם קרבנות היוצריכים להכתב בפרשה זו, וצ"ע.

[מיללער]

בפרשתן פר' ויקהל בין כל הדברים המנוין שעשה בצלאל וחכמי לב נמנה גם עשיית קטורת הסמים. לכאורה עשיית המשכן נגמרה כמה חדשים קודם הקמת המשכן, ולמה פיטמו את הקטורת בין בנין המשכן, הלה לא היתה צריכה להם עד ר"ח ניסן או עד ז' ימי המילואים?

ועוד קשה, לפיטום הקטורת היו צריכים לבצלאל וחכמי לב? הלה היו מעשים בכל שנה ושנה (ואולי בפעם הראשונה הצריכו לחכמה להבין את מעשה הפיטום - או כמו שנזכר במשנה ובגמ' ביומא שהיו צריכין לבית אבטינס למומחיות.בעשב הנקרא מעלה עשן וצ"ע)

בכלל לא ידעו מתי יהיה זמן הקמת המשכן ומתי תבוא השכינה, וכמו שמסופר די גאנצע געשיכטע בתנחומא פיקודי סי' יא. והזכירו קצהו הפוסקים ריש חנוכה בד"מ ב"ח וגר"א.

ואגב בב"ח שם נקט דהיה קטורת כבר בכסלו, כי הנשיאים הביאו בכסלו, אבל הפמ"ג שם תמה דהיה בניסן, וכ"ה בנו"כ סי' תכט, ובמפרשי הפסוק בנשא דהיה בניסן. ובלא"ה הב"ח לא מיישב הקושיא שלך, ורק לידיעה בעלמא.

לא מצאתי הב"ח והפמ"ג שדנו בזה

[אפשר]

הב"ח והפמ"ג הוא בענין צדדי, אם הנשיאים הקריבו קטורת בכסלו, כ"כ זה לא מתרץ השאלה שלך, כי אתה שואל על קטורת של המשכן, והם מדברים על קטורת שהנשיאים הביאו עם חנוכת המזבח שלהם.

ב"ח
ועוד דרשה לרז"ל במדרש (פסיקתא רבתי ו ה) שחנוכת הנשיאים היתה [צריכה להיות] בחנוכה והקדוש ברוך הוא שילם להם שכרם בימי מתתיהו וכו' הנה כשם שהנשיאים כל אחד עשה ביומו יום טוב (במדבר רבה פר' יג סוף אות ב) גם בחנוכה יש להם לעשות יום טוב

פמ"ג
[ובב"ח] [ריש עמוד תרטז] בשם המדרש חנוכת נשיאים בחנוכה, וכל אחד יום טוב, צ"ע, דבניסן היה, עיין בטור סימן תכ"ט

יצויין דהב"ח סי' תכט כתב ניסן.

[אבא יודן]

ראה נציב על לחם הפנים וצרפהו לכאן

[קו ירוק]

לשאלת כותרת האשכול,
עי' דעת זקנים פר' תרומה (שמות כה ו).

[מיללער]

תודה רבה

דברים נפלאים

[אפשר]

הגרי"ז [זה שלא העתקתי] אומר בערך כמו הדזמב"ת, אבל בנוסח בריסקאי יותר, שהשמן למאור הוא מדיני המנורה, כלומר מדין הכלי. וכן הלחם הוא דין בשלחן. [ולשיטתו קצ"ע שמן המשחה, וי"ל דאין לו שם כלי עד שראוי לדינו].

יצוין מענין לענין, שיש צפנת פענח טמון באחד מרחבי רבבות מר"מ שלו, שאומר דבר נפלא שהולך בערך כך, בדיני כלי המקדש היו שני דינים, דין אחד שהוא דין הכלי, היינו כמו שיש לבית ריהוט, כך יש לבית המקדש ריהוט שלו, ולכן יש דין במנורה מזבח ושלחן. אך יש דין שני לקיים בהם המצוות, היינו דין לחם הפנים ודין הדלקת הנרות וכו' [ובזה הוא דלא כהגרי"ז הנ"ל אבל אפשר ליישבו עם הדזמב"ת]. ע"פ יסוד זה הוא מבאר מה שאמרו במנחות באה זהב באה כפתוריה ופרחיה וכו', לא באה זהב לא באה כפתורים פרחים וכו', והיינו דדין זהב במנורה הוא רק מדין הכלי, וכן הדין דכפתורים ופרחים, ולכן אם באה זהב ומתקיים דין כלי מנורה, א"כ צריך להיות גם עם כפתורים כוו', דבלא זה אין לו הלכות כלי. אבל אם לא באה זהב א"כ אין לו דין כלי, וכל מציאות המנורה באופן זה הוא רק כדי לקיים מצות הדלקה, היינו הדין השני, ולהכי אי"צ כפתורים ופרחים כו', כי אין בזה קיום כלי כלל, רק קיום דין הדלקה.
כאמור לדעת הגרי"ז ואולי גם הדזמב"ת אי"ז נכון, כי ההדלקה הוא מתורת הכלי עצמו.
[בקשר לגוף דברי הצ"פ, כמדומה שהח"ח בליקוטי הלכות תמה שם על הדין דבאה זהב דלמה תליא הך בהך, ולצ"פ מיושב. אין הדברים בפניי כעת, והם זכרונות מטל אברכיותי].

[קו ירוק]

ועדיין קושיא לי על הדעת זקנים היכן ומתי עשו את זה.
כי מש"כ בפר' פקודי והבאת את המנורה והעלית את נרותיה ביאר הרמב"ן שזה ע"מ שהיה מוכשר לעלות נרותיה ולא שהעלה נרותיה.

[בתבונה]

בלא"ה בעינן כל מעשיה בפנים ולא היה שייך קודם שהיה מחנה שכינה וכן בלחם הפנים.וע"כ שהוא מדין חינוך