אבןטובה כתב:לאו הניתק לעשה אחר שמנתקו ע"י קיום העשה שוב עקר הלאו וגם שום איסור לא עשה
או שרק עקר הלאו אבל איסורא איכא?
בור ריק כתב:אבןטובה כתב:לאו הניתק לעשה אחר שמנתקו ע"י קיום העשה שוב עקר הלאו וגם שום איסור לא עשה
או שרק עקר הלאו אבל איסורא איכא?
עי' תוס' פסחים כט: דאינו עובר ב"י במשהה חמץ ע"מ לבערו ותמה עליו בשאג"א סי' פ"א דאטו מותר לגזול ע"מ להשיב ועי' עונג יו"ט סי' ל' דבאמת מותר לעבור כדי לקיים העשה אלא דחיישינן שלא יקיים
ביליצר כתב:עזריאל ברגר כתב:כתוב שקרבן עולה מכפר על לאו הניתק לעשה!
כשלא קיים העשה
אבןטובה כתב:להנל"ע וא"א לו לקיים העשה מתחייב מלקות? קיימו ולא קיימו ביטלו ולא ביטלו
עזריאל ברגר כתב:ביליצר כתב:עזריאל ברגר כתב:כתוב שקרבן עולה מכפר על לאו הניתק לעשה!
כשלא קיים העשה
כשאין אפשרות לקיים את העשה - חייב מלקות, והוי כשאר לאוין.
כשיש אפשרות לקיים - שיילך ויקיים, ולמ"ל קרבן עולה?!
ביליצר כתב:עזריאל ברגר כתב:כשאין אפשרות לקיים את העשה - חייב מלקות, והוי כשאר לאוין.
כשיש אפשרות לקיים - שיילך ויקיים, ולמ"ל קרבן עולה?!
דבר נדיר מלקות בעדים ,,ויע"ל
ביליצר כתב:כמובן ,אם קיים את העשה אין קרבן ,ע"ז התוכחנו הלא כן ?
עזריאל ברגר כתב:ביליצר כתב:כמובן ,אם קיים את העשה אין קרבן ,ע"ז התוכחנו הלא כן ?
אמת. על זה הויכוח.
הטענה שלי היא, שאם כדבריך היה ראוי לומר שעולה באה על מ"ע, ולמה הוסיפו שגם על לאו הניתק לעשה?
ביליצר כתב:עזריאל ברגר כתב:ביליצר כתב:כמובן ,אם קיים את העשה אין קרבן ,ע"ז התוכחנו הלא כן ?
אמת. על זה הויכוח.
הטענה שלי היא, שאם כדבריך היה ראוי לומר שעולה באה על מ"ע, ולמה הוסיפו שגם על לאו הניתק לעשה?
זהו עשה שבא אחרי שעובר על לאו ואינו מצות עשה כשאר מצוות עשה ,
[יש נידון בלאו שקדמו עשה ונידון על מצות תשביתו כלפי בל יראה]
ביליצר כתב:זוהי שאלת האשכול וכמובן שצריך תשובה כבשאר עברות
עכ"פ אין מקום לקרבן עולה כשקיים העשה הלא כן,,
אבןטובה כתב:א' שאל אותו באישי אם בלאו הניתק לעשה אם דוקא מי שעבר על הלאו צריך לקיים העשה לנתק אותו או שגם אחר יכול לנתק העשה למשל שריפת נותר הוא דוקא בבעלים וכדומה?
ועניתי לו כי בחתן סופר רוצה לומר כך וכן במנוחת משה ובס' שמחת החג לר' גרשון פישמן ז"ל
אבןטובה כתב:לכבוד העילוי פרי יהושע שליט"א
שום א' לא מעוניין בסברת הכרס שלך...
יש לך ראי' כתוב ואם לאו תשתוק
ותקבל שכר על הפרישה יותר מעל הדרישה
אבןטובה כתב:לכבוד העילוי פרי יהושע שליט"א
שום א' לא מעוניין בסברת הכרס שלך...
יש לך ראי' כתוב ואם לאו תשתוק
ותקבל שכר על הפרישה יותר מעל הדרישה
אליהו בן עמרם כתב:מענין לענין.
הסתפקתי. אם נימא שהעשה מתקן את הלאו.
מה יהיה הדין בראובן שגזל משמעון, ושמעון מוחל לו.
האם המחילה כהשבה והלאו תוקן,
או שאין המחילה מועלת אלא לבטל את חיוב העשה דהשבה הרובץ עליו. אבל מה דהווי הווי ועבר על הלאו.
פרי יהושע כתב:אבןטובה כתב:לכבוד העילוי פרי יהושע שליט"א
שום א' לא מעוניין בסברת הכרס שלך...
יש לך ראי' כתוב ואם לאו תשתוק
ותקבל שכר על הפרישה יותר מעל הדרישה
ינוקא שלא פתח את עיני"ו.
אש משמים כתב:פרי יהושע כתב:אבןטובה כתב:לכבוד העילוי פרי יהושע שליט"א
שום א' לא מעוניין בסברת הכרס שלך...
יש לך ראי' כתוב ואם לאו תשתוק
ותקבל שכר על הפרישה יותר מעל הדרישה
ינוקא שלא פתח את עיני"ו.
לעונג לנו...
שמואל דוד כתב:מענין לענין...
היום למדתי ריטב"א מכות ד. ולא הבנתי ואשמח בהסבר.
וז"ל ומיהו אכתי קשיא דלענין למידרש כדי רשעתו שלא לחייב שתי רשעיות מה לי שם אחד מה לי שתי שמות כו'
בתוס' פירשו טעם משנתינו לר"מ שאלו היה שניה' משם אחד היה משלם ואינו לוקה כי אע"פ שהן מרוחקין ה"ל לאו שניתק לעשה שאין לוקין עליו כאשר אין לוקין אלא תגזול מוהשיב את הגזל אבל עכשיו שהן שני שמות אין דנין אותה בלאו שניתק לעשה כיון שהן מרוחקין. וההיא דחוסם את הפרה נמי שני שמות הן ולפיכך לוקה ומשלם ולשון המשנה זה נוטה קצת לפי' זה.
לכאורה תמוה, שמתחילה כתב שכדי להיות לאו הניתק לעשה צריך להיות שם אחד (אע"פ שהן מרוחקים??) ולבסוף כתב שבשני שמות לא הוי ניתק לעשה כיון שהן מרוחקים. וצ"ע
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 276 אורחים