לקדש אשה בלא קידושין ?

[איש טלז]

בפשוטו לו היה האב שהוא הבעלים על בתו הקטנה לקדשה היה מקדשה לעצמו [לולא איסור עריות ] לא היה צריך מעשה קידושין [וכ"נ האחרונים בסוגיה של יעוד ואכמ"ל] ,
ומצינו לזה לכאורה נפק"מ אף לדידן דהנה בשיטמ"ק בכתובות די"ג נקט דאפילו גר שנתגייר כקטן שנולד מ"מ לא פקע לו הזכות ממון בבתו הגם שנתגייר ויכול הוא לקבל את כסף קידושיה ,נמצא לפי"ז דגר שנתגייר שפקע לו איסורי העריות יכול לקדש את בתו ללא מעשה קידושין ?
מה דעתכם ?

[פרי יהושע]

קצרת במקום שהיה לך להאריך ולהביא המקור מהסוגי' דיעוד. אולם לגופו של דברים לו יהי כן, ומהטעם שאם הוא גם הקונה וגם המקנה אין כאן צורך במעשה כלל אף שאין מובן מהו הקניין, אכתי לעניין הנפק"מ בגר יש לדון אי הוא המקדש שם, או רק זכות בביתו ממונית יש לו, דאף שלא ידעתי מנ"ל כן לענין גוי, עכ"פ הלא נראה פשוט שאין לו זכות בעצם היד לקידושין, דשם שאין בכלל מושג של קידושין, ונמצא עכ"פ שם אינו כקונה ומקנה לעצמו, שרק זכות בשבח איכא ליה אבל היא מקניא נפשה, אם היא נערה עכ"פ, כ"נ לפו"ר.

[אבןטובה]

עי' מקור ברוך (גינצבורג) ח"ב סי' מ ד"ה לכן שכ' שאע"פ שזכות ממון לא נפקע כשנתגייר מ"מ נפקע הזכות קנין בזה כיון דזכות בניו הוא זכות יחס ובהיותו ישראל נפקע ממנו זכות זה ע"ש.
וכ"ה בשארית יצחק להג"ר יצחק זעליג מורגנשטרן מסוקלוב ז"ל סי' ד

[מיכאל1]

יש עימי בכתובים כך:
במנחת חינוך מצ' לה כ' שלבן נח אין רשות להשיא בתו ודווקא בישראל נתנה לו התורה זכות זו. ובבית האוצר מערכת א-ב סי' ב' נסתפק בזה. ובבית יצחק אבן העזר (ולא רשום לי הסימן) כ' שפשיטא שאין אב גר שנתגיירה בתו מנכרית יכול לקבל קידושיה.

[אבןטובה]

ברמב"ם פ"ט מה' עבדים ה"ב פסק דעכו"ם יכול למכור בניו ובנותיו ובמנ"ח מ' שמז חתר למצוא מקור לד' הרמב"ם
ור' יצחק זעליג הנ"ל רצה לומר מדהקריב אברהם את בנו לעולה והרי קיי"ל בכל הקרבנות דבעינן שלו שיהיה להמקריב קנין בהקרבן ומשנה מפורשת בערכין כח. המחרים בנו ובתו אינן מוחרמים ומוכח דבב"נ י"ל קנין הגוף בבניו וכן במישע מלך מואב שהקריב את בנו הבכור (מלכים ב ג כז) ובסי' כג שם בשארית יצחק הוסיף מהא דמסר נח כנען בנו עבד לאחיו
ויש לדון דאצל ב"נ גם האם יוכל למכור בנה ובתה ולא רק האב
ואתה הלמדן מיכאל1 שליט"א אחזיר לך אבידתך עי' בית יצחק אבה"ע ח"א סי' כט אות ד-ה ותהיה מרגוע לנפשך

[מיכאל1]

ייש"כ לרב אבן טובה שנהג בי עין טובה בדברי הבית יצחק.

וכעת אוסיף:
במנחת סולת ח"ב סי' יא כ' שלא נמצא בשום מקום שנוכרי יוכל לקדש את בתו ועוד שבנכרי לא שייך קידושין ורק בעולת בעל יש להם, והביא נכדו הר' פנחס (ה"ה הרב פנחס הירשפרונג ממונטריאול זצ"ל מהשיטמ"ק בכתובות שיש רשות לגר לקבל קידושין לבתו מדרבנן.
ובמשך חכמה שמות יב מד כ' בשם חתנו הזרע אברהם שכ' שעכו"ם יכול למכור בנו אף אחר שנתגייר וממילא מילת בנו הגוי מעכבת את הגר מלאכול ק"פ. וע"ע כעי"ז בדברי החידושי הרי"ם בס' הזכרון טוב משה עמ' קצז.
וכמדומה שדנו בזה מלשון הפייט "רוב בניו וקניניו על העץ תלית"
לגבי דין האם במכירת בנה ובתה, עי' מנח"ח שמז שכ' שלא נתבאר ברמב"ם האם לאם יש רשות למכור את בניה.
ועי' אגרו"מ ח"א יו"ד קס"ב שכ' שמסתבר שהאם יכולה למכור אף שלא מצינו ראייה לדין זה. ובזכר יצחק סי' ב' כ' הטעם שעכו"ם יכול למכור את בנו למוכרו לעבד הוא משום שילד אותו הרי הוא ברשותו, ולפי"ז לכאורה יש לדון שגם האם תוכל למכור.
ואני הקטן נסתפקתי כיוון דלפו"ר גם בגדלותם יש רשות לאב למכור את בניו האם יוכל למכור את בני בניו, ויל"ד מקללת נח לכנען שהיה בן בנו, ובדברי יציב יו"ד סוס"י נ"א כ' שהיה בתורת שיעבוד, וע"כ חשיב כשלו, וצ"ע לעת הפנאי

[אבןטובה]

כיון שהתחילו בד"ת 'איש טלז' מליטא נתנמנם
הלא הבאתי לך תורה מליטא מקור ברוך להג"ר נחום גינצבורג ז"ל מגדולי לומדי ליטא...
ובתואל קיבלה קדושין לרבקה כנראה מכתובות ז: שברכו ברכת ארוסין

[מיכאל1]

ובתואל קיבלה קדושין לרבקה כנראה מכתובות ז: שברכו ברכת ארוסין

כידוע דבר זה במחלוקת שנוי. דאמנם בסוגיא שם ובתוס' משמע כדברי כת"ר
אך המושב זקנים עה"ת כ' שאליעזר היה שליח בעלמא להביא את יצחק לרבקה.

[גבול ים]

בשו"מ מהדו' רביעאה ריש ח"ב כתב שדברי השטמ"ק הם רק מדרבנן

[מה שנכון נכון]

דבר תורה שמות אבראהאם.GIF (15.02 KiB) נצפה 3020 פעמים

דבר תורה שמות אבראהאם 2.GIF (46.53 KiB) נצפה 3020 פעמים