גביר כתב:מן הראוי להעיר שבנוסח רומי נוסח 'לדור ודוד' ישנו גם בקדושה של כל יום.
אביש כתב:חשבתי ומצאתי שבעצם זה לא המקום היחיד שפונים לגוף שלישי בתפילת הלחש, בכל תפילה שבכל יום ויום ישנו תקדים כזה.
ונתנו ידידים כתב:אביש כתב:חשבתי ומצאתי שבעצם זה לא המקום היחיד שפונים לגוף שלישי בתפילת הלחש, בכל תפילה שבכל יום ויום ישנו תקדים כזה.
יגעתי ולא מצאתי
אביש כתב:ונתנו ידידים כתב:אביש כתב:חשבתי ומצאתי שבעצם זה לא המקום היחיד שפונים לגוף שלישי בתפילת הלחש, בכל תפילה שבכל יום ויום ישנו תקדים כזה.
יגעתי ולא מצאתי
אולי אחר כמה תפילות בהתבוננות תמצא, זה יותר לקראת הסוף.
ונתנו ידידים כתב:הוא כבר אחרי התפילה ואינו קשור לענינינו כלל, ודרך אגב השאלה אינו רק על מה שמדברים לאחר אלא גם על שבשמו"ע הכל הוא לשון נוכח וכאן ושם זה לשון נסתר וכמובן שא' נובע מהשני.
אביש כתב:ונתנו ידידים כתב:הוא כבר אחרי התפילה ואינו קשור לענינינו כלל, ודרך אגב השאלה אינו רק על מה שמדברים לאחר אלא גם על שבשמו"ע הכל הוא לשון נוכח וכאן ושם זה לשון נסתר וכמובן שא' נובע מהשני.
זה נכון כפי שהגדרת שיש כאן 2 תמיהות, וגם נכון לגבי עושה שלום שהיות שכבר לאחר התפילה שייך שיאמר בלשון נסתר, וא"כ ירד תמיה אחת, אך עדיין נשאר התמיה אל מי הוא מדבר כשהוא אומר "ואמרו" שהרי אומרו בלחש, ומי יענה אמן.
עזריאל ברגר כתב:אביש כתב:ונתנו ידידים כתב:הוא כבר אחרי התפילה ואינו קשור לענינינו כלל, ודרך אגב השאלה אינו רק על מה שמדברים לאחר אלא גם על שבשמו"ע הכל הוא לשון נוכח וכאן ושם זה לשון נסתר וכמובן שא' נובע מהשני.
זה נכון כפי שהגדרת שיש כאן 2 תמיהות, וגם נכון לגבי עושה שלום שהיות שכבר לאחר התפילה שייך שיאמר בלשון נסתר, וא"כ ירד תמיה אחת, אך עדיין נשאר התמיה אל מי הוא מדבר כשהוא אומר "ואמרו" שהרי אומרו בלחש, ומי יענה אמן.
שמעתי שזהו למלאכי השרת המלווים אותו.
אביש כתב:עזריאל ברגר כתב:אביש כתב:זה נכון כפי שהגדרת שיש כאן 2 תמיהות, וגם נכון לגבי עושה שלום שהיות שכבר לאחר התפילה שייך שיאמר בלשון נסתר, וא"כ ירד תמיה אחת, אך עדיין נשאר התמיה אל מי הוא מדבר כשהוא אומר "ואמרו" שהרי אומרו בלחש, ומי יענה אמן.
שמעתי שזהו למלאכי השרת המלווים אותו.
viewtopic.php?f=30&t=36435&p=404759&sid=00277d5d32ff11fa00785695ed391747#p404601
חלמישצור כתב:ההשערה הסבירה היא שנוסח זה הוא נוסח החזנים, שהמשיכו בזה את הקדושה הציבורית שלפני הברכה (אמנם הנוסח מופיע בסדור רע"ג בנוסח יום-יום, אך ע' אצל ארליך להלן ומה שציין שם). כשלעצמי אני רואה בו בהשתרשות של הנוסח התחזקות של השתתפות בתפילת הציבור, בעקבות מימרת אביי ברכות כט, סע"ב (וע"ע ארליך, 'ברכת גבורות, קדושת השם והדעת בנוסח התפילה הקדום', תרביץ תמוז-אלול תשס"ד, עמ' 15 והלאה, ומה שציין שם; יש גם גרסה מאוחרת 'לדור ודור נמליך').
משתמשים הגולשים בפורום זה: שמואל דוד ו־ 30 אורחים