בכמה מקומות מזכיר הרמב"ם את הצדוקים:
1) הל' תמידין ומוספין פ"ז הי"א - לגבי ספירת העומר: "אלו הטועין שיצאו מכלל ישראל בבית שני". כאן הרמב"ם לא נוקב בשמם המדוייק.
2) שם פ"י ה"ח - לגבי ניסוך המים: "פעם אחת ניסך על רגליו ורגמוהו .. שאמרו : מין הוא, שהן אומרין שאין מנסכין מים". גם כאן הרמב"ם לא נוקב בשמם המדוייק, אלא רק 'מין'.
3) הל' עבודת יום הכפורים פ"א ה"ז - לגבי הענין של מעלה עשן וכו': "בימי בית שני צץ המינות בישראל ויצאו הצדוקין - מהרה יאבדו - שאינן מאמינין בתורה שבעל פה". כאן הרמב"ם מאריך ומזכיר את שמם המדוייק, ואף מאחל ש'מהרה יאבדו', אכי"ר.
4) הל' פרה אדומה - פ"א הי"ד: "הצדוקין היו אומרין שאין מעשה הפרה כשר אלא במעורבי שמש". כאן מזכירם הרמב"ם בשמם המדוייק.
אשמח לכל הרחבה והוספה.