המשנה אומרת שהמשכיר צריך לשים דלת נגר ומנעול וכד', וכתב הנמוקי יוסף בשם הריטב"א שבמקרה שהשכיר לו בלשון 'בית זה' [ולא 'בית סתם'], המשכיר רק צריך לדאוג שבשעה שיכנס השוכר לדירה, שיהיה שם נגר ומנעול וכו', אבל אם אחר כך זה נפל, אין זה באחריות המשכיר, אלא כשם שאם נפל הבית זו בעיה של השוכר, כך גם אם נשבר הנגר זה על אחריות השוכר. והובאו דבריו להלכה ברמ"א (סי' שי"ד ס"א).
ויש לעיין, שהרי אם השכיר לו בית זה ונפל הבית, צריך המשכיר להחזיר את דמי השכירות של כל הזמן שלא היה השוכר בדירה, וכמ"ש השו"ע (בסי' שי"ב סי"ז), וא"כ הוא הדין הכא, דהן אמנם שאין צריך המשכיר לעשות בעצמו את הנגר והמנעול, אם נשברו לאחר תחילת זמן השכירות, אבל היה מן הדין שיקזז לו השוכר דמים וכמו כשנפל הבית [מן הסתם צריך הוא לשלם את דמי הנגר שנזקק לשלם מכיסו].
ותשובה לדבר, פשוטה היא למעיין בתוך דברי הריטב"א [שנאמרו בשם הרא"ה], שיראה הרואה כי גם בסוגיית נפל הבית, ס"ל להריטב"א בשם הרא"ה (שם ק"ג א') שמוטל על השוכר לשלם את כל דמי השכירות עבור כל התקופה! ואע"פ שנפל הבית! ומשום שכיון שקנה את השכירות הרי היא באחריותו ומזלו גרם. ומעתה ברור מאד, כי הכי נמי ס"ל דגם כשנשבר הנגר או המנעול, זה באחריות הלוקח לגמרי, ואין לו שום טענה ממונית על המוכר.
ועתה יש להעיר לדינא, על מה שהביא הרמ"א את דינו הראשון של הריטב"א, בסתמא וללא חולק, כאשר בנדון השני לא קי"ל כוותיה כלל, אלא כהרמב"ם והרמב"ן דהמשכיר מחזיר לשוכר את דמי השכירות על הבית שנפל! וא"כ יהיה הדין כן גם במנעול ונגר שנשברו דעל המשכיר לשלם את דמי התיקון.
ומי שיישב הדברים יזכה לכל טוב.