הודעהעל ידי גוראריה » ד' מרץ 09, 2011 10:04 pm
תקופת אחשוורוש היא תקופת העיכוב בבניית ביהמ"ק, כאמור ובימי אחשוורוש בתחילת מלכותו כתבו שטנה וגו'. [וראה רמבן עה"ת בפ' תולדות על הבאר השנית שטנה - ביהמ"ק השני].
כל אירועי המגילה מתרחשים על רקע זה וזה עובר כחוט השני בין דברי חז"ל בגמ' ומדרשים, המפרשים וגדולי המחשבה.
דרשו חז"ל כי אחשוורוש אחיו של ראש ובן גילו של ראש. כלומר - הרי הוא מקבילו של נבוכדנצר "רישיה די דהבא" וכדברי חז"ל במדרש עה"פ גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית, שאחשוורוש שכביכול רק התרפה עקב בעיות פורמליות ממתן רשיון הבניה, היתה כוונתו תואמת למחריב בעצם, נבוכדנצר.
[ובר' צדוק שכשם שנ"נ מקבילו בקליפה של דוהמ"ע כדרש חז"ל דזה ראש וזה ראש כנא' ודוד הגיע עד הראש אשר ישתחוו שם לאלקים - הרי שהאח שלו - אחשוורוש - הוא הלעו"ז של שלמה המלך ע"ה. ושניהם בחי' חזה ולב. פרס 'חדוהי ודרעוהי די כסף' כנא' בדניאל ושהע"ה 'חשק שלמה', והמוח והלב אחים, עיין בדבריו בכ"מ].
כיון שכך ואחשוורוש היה המתנגד הגדול של בניין הבית, הוא עשה ככל יכולתו להלחם בסיכויי הבניה. היתה לו ממש 'פאראנויה' מהענין עכ"כ שכאשר הגיעה לפניו אסתר - והוא לא ידע מאיזה עם היא ופחות מאחוז שהיא מזרע ישראל - מיד קפץ ואמר 'עד חצי המלכות', כלומר בנין ביהמ"ק כדרש חז"ל. ומפורש דרשו שבנין הבית הוא 'דבר החוצץ במלכותי' ומאיים על שלטונו.
ועוד לאלוק מילין בזה אלא שדי כעת במפתח זה ואידך זיל גמור.