במדרש בראשית רבה פרשה ס"ג (סי' ט) (הובא בבעל העקידה מפרשת תולדות שער כג), וזה לשונו: שאל הגמון אחד את רבי מאיר בבית סלוא מי תופס המלכות אחרינו, הביא נייר חלק ונטל קולמוס וכתב, 'ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו' (בראשית כה, כו) ע"כ.
ויש לדקדק למה כתב לו, די שיאמר לו כן, או למה הזכיר שהביא נייר חלק וכו', דידוע שעל נייר חלק הוא כותב בקולמוס. ועוד שלאחר שכתב כן הושיבו את רבי מאיר ואמר ראו דברים ישנים מפי זקן חדש, ומה ראה בתשובה זאת שהיו הדברים ישנים.
אבל נראים הדברים ברורים, דהנה לפי המובן אחיזת ידו של יעקב אבינו בעקב עשו, כמו שבאמת פירש רש"י ז"ל (כאן) שלא יספיק עשו לגמור מלכותו עד שיבא אחיו ונוטלו הימנו, אבל על זה הרמז עצמו היה שאלות ההגמון, דמנא לן הא דאחיזת ידו בעקבו מרמז מה דלא כתבה התורה, רק (מספר הכתוב) שכך היה המעשה, לכן רצה רבי מאיר להסביר לו עד שיודה אף ההגמון על אמתות הרמז, ולפיכך הביא נייר חלק שאין בו שום רושם מחק או שריטה של דיו, וכתב עליו הנהו שמונה תיבות בדוגמא אשר הוא כתוב בתורה דהיינו 'ואחרי-כן' שנפרדו שני מילות האלה זו מזו במקום כזה, ובזה כאלו מורה לן באצבע ואחרי כן יהיה כמעשה זה שיצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו, ואלו היה אומר לו הרמז רק משפה ולחוץ, היה אומר מי יימר דמרמז על כזאת, וגם אם היה כותב על נייר ישן הוי מקום לומר שהמה מכבר היה שם רושם דיו והבן.
התייחס להמקף שבין ו'אחרי' ל'כן' כמו למפסיק, וזה תמוה, [בשגם שהמקף אין כתוב בתורה ורק לסימן פסקי הטעמים, אבל זה יש ליישב שהיינו שכתב לו כפי הטעמים]
האם יש מקבילה לזה