עיין חולין דף צה:
בעא מיניה רב הונא מרב בחרוזים מהו א״ל אל תהי שוטה בחרוזים כו׳
ועיין רש״י אל תהי שוטה בחרוזים - בשאלה זו דודאי זה סימן, לשון מורי. לישנא אחרינא אל תהי שוטה דבחרוזין הרי זה סימן.
ויש לעיין מה החילוק בין הני תרי לישני.
וחשבתי לומר שכוונת רש״י ב״לשון מורי״ הוא ע״ד צחות ״אל תהי שוטה בחרוזים״ - דהיינו חרוזים מלשון שירה ומילים, ולא לשון חבלים וחוטים. והיינו דכתב רש״י אל תהי שוטה בחרוזים - בשאלה זו כו׳
אשמח לשמוע דעתם של חכמי הפורום בזה.