ואולי יש ליישב קצת בהקדם דברי הרש"ש כאן על דברי התוס' בריש פרק ואלו קשרים, וז"ל,
וא"ת אמאי לא פשיט מדתנן לקמן חבל דלי שנפסק לא יהא קושרו אלא עונבו ומוכחא בפ"ק דפסחים (ד' יא.) דהנהו רבנן היינו ר"מ דפריך התם מינה לרבנן שהם ר"מ. וי"ל דהתם נמי פריך מספק אם הנהו רבנן הם ר"מ כמו שמסתפק כאן
.
וכתב הרש"ש, וז"ל,
ולפ"ז צ"ל שלצד הא' של האיבעיא קילא עוד עניבה מן קשר שיכול להתיר בא' מידיו. דעניבה שרי שם לכתחלה. והכא תני אין חייבין עליו דמשמע הא איסורא איכא כדדייק הש"ס לקמן.
ומעתה יש לומר דבקשר ועל גביו עניבה שזהו יכול להתירו באחת מידיו קאמר ר"מ שאינו חייב עליו, אבל איסורא מיהא איכא, ואילו בעניבה לחוד מספקא לן אי אליבא דר"מ מותר לגמרי. ודוק.