בשנת ה'שמ"ה נדפס בויניציאה 'פירוש מגילת רות' "שחבר הרב המקובל האלקי כמהר"ר עובדי' מברטנורה זצ"ל" ע"י רבי יחיאל דימונטיליץ ז"ל, בתוספת 'סוד חלוקא דרבנן' (סוד המלבוש) לר"ע הנ"ל, ומאמרים "מגאוני עולם, תושבי ארץ הצבי תוב"ב" .
הפירוש נדפס שנית (בשם 'מקרא קדש'), עם ההוספות הנ"ל, באותה שנה ובאותו מקום (מפני טעויות רבות שנמצאו בדפוס הראשון), ע"י רבי מרדכי בן הדיין רבי ברוך מטיווילי ז"ל, חתנו של רבי אברהם המון ז"ל בנו של רבנו עובדי' המון מברטנורה המחבר ז"ל, "אשר שם נפשו בכפו להוציא לאורה פירוש המשניות של רבנו עובדי' דודו זצ"ל" .
רבי עובדי' זה, כנראה הוא "כהר"ר החכם בכמהר"ר זכרי' זלה"ה", שהביא לדפוס את פירוש המשניות לרע"ב בויניציאה בשנת ש"ח , וכן חתם שמו בכת"י "אלו דברי הצעיר תולעת ולא איש עובדי' המון בן לא"א החכם השלם כמהר"ר זכרי' זלה"ה מבני בית ברטנורא, מקום מרנא ורבנא הרב כמהר"ר עובדי' זלה"ה דודי אשר חבר פירוש המשניות והאיר עיני כל ישראל בפירוש הזה והמפורסמות אין צריך ראי'".
הרי שהפירוש למגילת רות הוא לרבנו עובדי' המון בן רבי זכרי' מברטנורה , שהביא בשנת ה'ש"ח את פירוש דודו רבנו עובדי' בן רבי אברהם ירא מברטנורה על המשנה לדפוס, ונפטר קודם שנת שמ"ה (שאז כבר נזכר בברכת החיים) .
*
בספר 'אסופות' ח"ט (יד הרב נסים, ירושלים ה'תשנ"ה) נדפס ע"י מ' בניהו 'מאמר על הגאולה לרבי שלמה מולכו', המאמר נתחבר בשנת ה'רפ"ח (כדמוכח מתוכו) ושייכותו של המאמר להקדוש ר"ש מולכו ז"ל (שנהרג עקד"ה בשנת ה'רצ"ד) הוכח בראיות ברורות ע"י מ' בניהו בהקדמתו שם (שמזכיר מה שנדפס בספריו האחרים ועוד. עיי"ש).
חלק גדול מן המאמר (ע' שמג-שנג) הוא פירוש על מגלת רות, שאינו אלא הפירוש הידוע עד כה כפירושו של רבנו עובדי' המון מברטנורה (ונראה שמ' בניהו לא שם ליבו לזה)!
[בהשקפה שטחית, נראה שאין שינויים בתוכן ובסגנון הדברים (אלא רק כמה שינויים קלים בלשון), מלבד קטע אחד הנוסף ב'מאמר על הגאולה' (ע' שנא), וז"ל: "ואם היה כח בשכל אנשי הדור להבין מה שהייתי יכול לומר על אלו השערים הייתי מגלה בהן נפלאות, אבל חלילה לי לעשות נזק לעצמי כדי ליהנות מי שאיני יודע אם הוא ראוי ליהנות"].
ולפלא לומר, שכשישים שנה אחר חיבור הספר ע"י ר"ש מולכו, וכחמישים שנה אחר פטירתו – כבר נתחלף בשמו של ר"ע המון שנפטר פחות מארבעים שנה לפני כן, וע"י חתן בנו של ר"ע המון! ושערי תירוצים לא ננעלו.
הנ"ל בצירוף הערות: