זכור לי ביטוי, כמדומני מאדמו"רי חב"ד, שחכמת הדקדוק לא ירדה לעוה"ז בשלימות.
מישהו מכיר מקור לזה?
"אין בידינו כללי חכמה זו במסורת מחכמי הש"ס שקיבלו איש מפי איש הלכה למשה מסיני, רק מה שאבותינו הקדמונים יגעו ומצאו בחכמה זו, חרשו וזרעו וטחנו ורקדו עד שהוציאו סולת נקיה, ועליהם יש לסמוך במקום שאינו סותר הקבלה והמסורת..."
חרסון כתב:ויש לשון דומה ג"כ בשו"ת 'דברי נחמיה' (לנכדו של אדה"ז).
מעט דבש כתב:"אין בידינו כללי חכמה זו במסורת מחכמי הש"ס שקיבלו איש מפי איש הלכה למשה מסיני, רק מה שאבותינו הקדמונים יגעו ומצאו בחכמה זו, חרשו וזרעו וטחנו ורקדו עד שהוציאו סולת נקיה, ועליהם יש לסמוך במקום שאינו סותר הקבלה והמסורת..."
(שערי אפרים שער ג, סעיף יד).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים