זוהר כרך ב (שמות) פרשת ויקהל דף קצה עמוד ב
משרייא קדמאה אתמנא בד' שעתי קמייתא דשירותא דליליא לשבחא למאריהון ומאי קאמרי, (תהלים כד) ליי' הארץ ומלאה וגו' כי הוא על ימים יסדה וגו', מי יעלה בהר יי' וגו' נקי כפים ובר לבב וגו', מ"ט דא בגין דכד ליליא פריש גדפוי על עלמא כדין כל בני עלמא טעמין טעמא דמותא ונפקי נשמתייהו לסלקא לעילא ואינון מלאכין קיימין וקא אמרי מי יעלה בהר יי', הר יי' דא הר הבית, מקום קדשו דא עזרת ישראל,
היא שיחתי כתב:רבותיי!!!
כבר כתבתי על זה!
viewtopic.php?f=7&t=5311&p=43692&hilit=%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%A4%D7%A8%D7%A9#p43692
לשון זו מופיעה בזוהר
זוהר כרך א (בראשית) פרשת בראשית דף נג עמוד ב
"ות"ח כל בני עלמא בשעתא דניימי על ערסייהו בליליא וליליא פריש גדפהא על כל בני עלמא טעמי טעמא דמותא ומגו דטעמי טעמא דמותא האי רוחא מסאבא שטיא על עלמא וסאיב (על) עלמא (ד"א ל"ג בגו קפטירא דיליה) ושריא על ידוי דב"נ ואסתאב" ועוד שם ויקהל קצה:
קשה לומר שהביטוי בעברית המודרנית הגיע משם יותר מסתבר שמשפה זרה
אבל מעניין שהביטוי קיים
ובוודאי יש לו משמעות בקבלה שעכ"פ אני אינני יודעה
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 567 אורחים