ב"מ נא. מתני' כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר רבי יהודה אומר אין אונאה לתגר. ובגמ' פריך משום שהוא תגר אין לו אונאה? א"ר נחמן בתגר ספסר שנו וכו'.
לא הבנתי מאי פריך משום שהוא תגר, וכי מדברי רבי יהודה משמע דמשום שהוא תגר הוא דאין לו אונאה? לכאורה הוה לי' למיפרך בלשון מ"ט דר' יהודה?