איני יודע האם כבר כתבו ע"ז כאן, אבל בשבת קודש חבר העיר את תשומת ליבי, ואח"כ הלכתי ובדקתי ומצאתי כך בכמה ספרי קינות.
בפסוקי הנחמה שבסוף הקינות בלילה וביום (אחרי קינת 'שומרון...') כתוב: "תְּרַחֵם צִיּוֹן כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ וּתְכוֹנְנֶהָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. תְּמַהֵר יְשׁוּעָה וְתָחִישׁ גְּאֻלָּה וְתָשׁוּב לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים רַבִּים: כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ לָכֵן כֹּה אָמַר יְיָ שַׁבְתִּי לִירוּשָׁלַיִם בְּרַחֲמִים בֵּיתִי יִבָּנֶה בָּהּ נְאֻם יְיָ צְבָאוֹת וְקָו יִנָּטֶה עַל יְרוּשָׁלָיִם: וְנֶאֱמַר. עוֹד קְרָא לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד תְּפוּצֶנָה עָרַי מִטּוֹב וְנִחַם יְיָ עוֹד אֶת צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלָיִם: וְנֶאֱמַר כִּי נִחַם יְיָ צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן יְיָ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".
בכמה ספרים הפיסוק הוא: "וְנֶאֱמַר עוֹד קְרָא לֵאמֹר. כֹּה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת עוֹד תְּפוּצֶנָה...". ואפ' בכמה קינות מפורשות הפירוש שם הוא: "ונאמר עוד פסוק לאמר".
זו טעות הנובעת מחמת של פתחו את הנביא לראות את לשון הפסוק (זכירה א, יז) המתחיל במילים: "עוד קרא לאמר".
ראוי להעיר את תשומת לב המדפיסים לזאת.