האם האָמָּן התכוון לייצג דעה כלשהיא ?
תיאורי כלי המשכן. תרומה ,תצווה, ויקהל, פקודי.
א.
עומדים אנו בסיום ספר שמות שבו יוחדו מעל ארבע פרשיות למעשי המשכן וכליו - ופרטיו כבר נידונו במפרשים ובספרים שונים.
ואנו ננסה להתייחס לתיאורים חזותיים שהועלו במהלך הדורות , להבדלים שביניהם ולמשמעויות הנובעות מכך - אם יש בכלל משמעות וכוונה בכך.
נתרכז בכלים המרכזיים שעמדו במשכן: הארון, השולחן והמנורה.
להלן תיאורי המנורה ממספר אתרים והמדובר בפסיפסים או בציורים.
ב.
קטקומבות בולוניה.
כאן הנרות בשתי המנורות כולם מכוונות לנר האמצעי . כדברי הגמרא [ מנחות צח,ב] "אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" מלמד שהיו מצדדין פניהם כלפי נר אמצעי .
ציפורי.
במנורה זו מציפורי , השלהבות כולן פונות לכיון אחד - אל הנר המערבי, [ למערבי \ המזרחי ?] אפשר שהאָמָּן לא דייק, והעתיק תמונת מראה. והשאלה האם אכן התכוון האָמָּן לקיים את דברי הגמרא [מגילה כא,ב] "אל מול פני המנורה יאירו" - מלמד שמצדד פניהם כלפי נר מערבי ונר מערבי כלפי שכינה.
ג.
חמת טבריה.
גם כאן הנרות בשתי המנורות כולם מכוונות לנר האמצעי בדומה לבולוניה.
אבל כאן רואים אנו דבר נוסף בחזותו ובחזיתו של ארון הקודש : וכאן תלויה פרוכת ששוליה מופשלים ומקופלים בקשר הכורך אותם יחד, ובכך הוא מאפשר לצופים לראות את חלקי הארון עצמו.
האם יש \ ומה המשמעות האפשרית לכך ?
דורא אירופוס.
גם כאן הפרוכת קופלה לגמרי לצדדין והיא פרושה ותלויה כשתי כנפיים בצידי הארון, בעוד שהוא מראה הארון בעצמו חשוף בחזיתו לכל רואיו . וכאן כמו גם לארון שבחמת טבריה נשאלת השאלה האם רצה \התכוון כאן האָמָּן לרמוז למדרש בחזל:
" יומא נ״ד. תַּנְיָא נָמֵי ....
אָמַר רַב קַטִּינָא בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹלִין לָרֶגֶל מְגַלְּלִין לָהֶם אֶת הַפָּרוֹכֶת וּמַרְאִין לָהֶם אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ מְעוֹרִים זֶה בָּזֶה וְאוֹמְרִים לָהֶן רָאוּ חִבַּתְכֶם לִפְנֵי הַמָּקוֹם...
זה נראה מאולץ לומר כך - אבל אולי.
יש לציין שגם בבית אלפא, ובחורבת סמרה [שהוא בכלל מבנה שומרוני] הפרוכת פתוחה לגמרי או חלקית אולם הם קשורים לא לאמצע הארון כדלעיל. אלא לצד - לעמוד שבצידי הארון.
מהידוע יש רק ארון אחד מבית שאן שבו הפרוכת פרושה ומכסה את כל הארון.
ד.
הרמא.
דלתות אלו המוצגות במוזיאון ישראל מראות לנו את צידן הפנימי של הדלתות , ורק כאשר הארון היה פתוח ניתן היה לראות את המנורה על הדלת שבצד דרום ואת השולחן על גבי הדלת שבצד צפון . אבל הן לא היו צמודות כבתמונה שלפנינו, שכן בהיותן פתוחין לרווחה החלק המרכזי והחשוב שהיה ניבט מהן הוא ארון הקודש עצמו.
נסכם. כאשר המתפללים שם שפניהם היו מזרחה, צפו בארון הפתוח המחזה לעיניהם היה העתק למה שהיה ונחזה במציאות במשכן ובמקדש.
הארון במרכז, בדלת הפונה לצפון היה השולחן שעמד בצפון, ובדלת הפונה לצד דרום היתה המנורה שעמדה בדרום.
ה.
* האם אכן היתה זו מחשבת האומן כשתכנן ויצר את דלתות מיוחדות אלו ?
* האם בחירתו בכלים אלה שבמשכן ולא באחרים הושפעו מהתמונה שראו בנ"י במשכן כפי שתיאר לעצמו האומן.
ובדמיונו ראה את הארון הניצב באמצע, ושתי דלתות הכנפיים והכלים המופיעים עליהן - אמורות היו לחיות את המתואר במַרְאֶה כֹּהֵן:
אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל.
בְּצֵאתוֹ מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים בְּשָׁלוֹם בְּלִי פֶגַע
כְּצוּרַת הַבַּיִת וּפָרֹכֶת הָעֵדוּת מַרְאֵה כֹהֵן
כִּקְהִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן מַרְאֵה כֹהֵן
כְּרוֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ מַרְאֵה כֹהֵן.
ו.
על התהליך של הפיכת המנורה לסמל של היהדות,
* לפני או אחרי החורבן.
* קשור לנס חנוכה או לא.
* ואולי נבואת זכריה - היא שגרמה.
* ואולי דווקא נטילת נשקו של טיטוס מהשער - והפיכתו לתקוות לעתיד.
* ויש תולים זאת כניגוד לסמל הצלב של המינים.
* ועל סמליותו בבקבלה וחיבורו לפרק למנצח ועוד סעיפים רבים
על כל אלה כתבו באריכות במקומות רבים ויעויין שם.
לתמונות יש בעלי זכויות, ונא להימנע מפגיעה בהן.