הודעהעל ידי גאולה בקרוב » ד' פברואר 01, 2012 1:51 pm
הנה במסכת סוכה נא-נב שנינו:
במוצאי יום טוב כו'. מאי תיקון גדול? - אמר רבי אלעזר: כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל! - אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה.
ונהנה יש להתבונן על טעם חובת ההפרדה הנ"ל לעתיד לבא.
[ונראה שכך הדריכו אותם חכמים, ולא שמעצמם החליטו להחמיר, שאחרת מה הק"ו, וגם הלשון "אמרה תורה" מראה שחיוב]
ואפשר לומר שהטעם, שיצה"ר לא שולט, אבל בכל זאת קיים קצת- אבל הוא דוחק, בגלל שלדעה אחת מדובר על הספד על יצה"ר שהקב"ה שוחטו ונעלם לגמרי.
ולכן צ"ל לכאורה כמש"כ באוצמ"ה שם בשם ספר בני חיי, ש"לאו אורח ארעא" עירבוב גברים ונשים, גם בלי קשר לעבירה. וכעין זה כתב הרב קארפ שליט"א בספרו משמרת מועד על סוכה, ש"אף כשאין יצה"ר זו מידת הצניעות, וכך היא הצורה".
[ואינו מוסבר לגמרי סוף סוף מדוע לאו דרך ארץ וכו' כשאין חשש עבירה, ויל"ע עדיין]
ואם כנים אנחנו בזה, נראה שתהיה נפקא מינה להבין דברי רבינו הלבוש הנודעים:
"אמרו בספר חסידים [סי' שצג] כל מקום שאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נישואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה ע"כ, ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמיין עלן כקאקי חיוורא מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו".
ונראה שרק כלפי "שהשמחה במעונו" לימד הלבוש זכות, בגלל שאין הרהורי עבירה (דוקא בגלל שפלותם), אבל ודאי שמצריך הפרדה בחתונה, שהיא כדברי הגמ' בסוכה גם בלי קשר ליצה"ר ועבירה,
ודוק.