מיהו "מורינו הרב מהרש"א נר"ו" שבספר "בית הראה" ?

[הוגה]

בספר "בית הראה", לר' שמואל פלורנטין, שאלוניקי תקי"ח, דף ל' ע"א, נכתב כך:

בית הראה.JPG (27.78 KiB) נצפה 4362 פעמים

מי הוא "מהרש"א" זה ?

בתודה מראש

[איש_ספר]

אני לא יודע מהיכן הציטוט, אבל ישיבה ומהרש"א, יכול ללכת עם רבי שמואל אבוהב (מכונה יותר הרשב"א) כמובן שלא היה חי בימיו אבל אולי זו העתקה כאמור

[הוגה]

כפי שניתן לראות ב"בית הראה" בפנים, אי"ז ציטוט מספר אחר, אלא זהו לשונו של "בית הראה" עצמו.
כך שכמובן לא ניתן לשייכו עם ר' שמואל אבוהב מרבני ונציה בדורות קודמים לחיבור הספר (נפ' תנ"ד).

[חכם באשי]

הוגה,
ספר 'בית הרואה' נדפס במהדורה חדשה ע"י מכון שובי נפשי, כך זכור לי, האם בדקת בהערות שם או במבוא?

[איש_ספר]

הדגשתי שההשערה של ר' שמואל אבוהב באה בחשבון רק אם זה ציטוט.
אם הדברים מקוריים אולי זה רבי שלמה אמארילייו.

[הוגה]

הוגה,
ספר 'בית הרואה' נדפס במהדורה חדשה ע"י מכון שובי נפשי, כך זכור לי, האם בדקת בהערות שם או במבוא?

אין ספר זה כעת תח"י לבדוק, אודה למי שיש בידו. (בסוף הלכות חול המועד, קל למצוא).
(אגב, מה בענין הכנסת ספרי ההוצאה הנ"ל לאוצר?)

[חקר]

בספר מזבח אדמה (סאלוניקי תקל"ז) דף יב ע"א נזכרים ג"כ מהרש"א ומהרמ"ם, אולי זה יקרב אל הפתרון:

[הבונה]

לי נראה משום מה שזה ר' שלמה אלפנדרי.

[חקר]

מדוע, כי זה נופל על לשון 'מהרש"א אלפאנדרי' האחרון [הס"ק]?

[הוגה]

הוגה,
ספר 'בית הרואה' נדפס במהדורה חדשה ע"י מכון שובי נפשי, כך זכור לי, האם בדקת בהערות שם או במבוא?

בא לידי "בית הראה" המהדורה הנ"ל, ופתחו שם: "הרב שלמה אמארילייו מח"ס כרם שלמה". ייש"כ על ההפנייה !

אבדוק זאת שוב בהמשך אי"ה לדעת אם פתחו נכון ועל סמך מה.

[בברכה המשולשת]

בספר מזבח אדמה (סאלוניקי תקל"ז) דף יב ע"א נזכרים ג"כ מהרש"א ומהרמ"ם, אולי זה יקרב אל הפתרון:

ראיתי במאמרו של הרב איתם הנקין בהמעיין טבת התשע"ב, עמ' 114, הערה 14, בשם הגאון הרב הנאמ"ן שפתח שם לרבינו שלמה אלגאזי.

[איש_ספר]

רבי שלמה אלגאזי לא היה חי בזמן ר' שמואל פלורנטין האחרון.

[בגולה]

בא לידי "בית הראה" המהדורה הנ"ל, ופתחו שם: "הרב שלמה אמארילייו מח"ס כרם שלמה". ייש"כ על ההפנייה !

והלא זהו מה שכתב הרב איש_ספר!

הדגשתי שההשערה של ר' שמואל אבוהב באה בחשבון רק אם זה ציטוט.
אם הדברים מקוריים אולי זה רבי שלמה אמארילייו.

[בברכה המשולשת]

רבי שלמה אלגאזי לא היה חי בזמן ר' שמואל פלורנטין האחרון.

לא הבנתי. הרי זה מה שאני הקטן התכוונתי- שאין קשר בין מהרש"א שבראש האשכול למהרש"א שבמזבח אדמה שם.

[איש_ספר]

חשבתי שאתה מדבר על בית הראה. אבל גם במזבח אדמה, קצת קשה לומר כן, כי הרי מדבר על גדולי הדור שבדורנו. וההבדל בינהם הוא כמאה שנה.

[בברכה המשולשת]

חשבתי שאתה מדבר על בית הראה. אבל גם במזבח אדמה, קצת קשה לומר כן כי הרי מדבר על גדולי הדור שבדורנו. וההבדל בינהם הוא כמאה שנה.

שאלה טובה. אני הקטן איני יודע.
בשביל זה צריך לעיין בדבריו של הגאון הרב הנאמ"ן שליט"א בספר עט הזמיר אליו הפנה הרב הנקין במאמרו הנ"ל בהמעיין. (ולי הקטן אין את הספר עט הזמיר).

[הוגה]

אבדוק זאת שוב בהמשך אי"ה לדעת אם פתחו נכון ועל סמך מה.

כנראה צדקו, כי בחיבורו האחר של מחבר "בית הראה", ספר "עולת שמואל" חו"מ סימן י"ד, ישנו דין ודברים בין ר' שמואל פלורנטין ובין חביריו, ובתוך דבריהם חוזרים וכותבים כמה פעמים "מרן מוהר"ש אמארילייו"/"מורינו מוהרש"א" - וכן ע"ז הדרך.
(בטח העוסקים בספרים אלו וכיוצ"ב יש בידם עוד מקומות רבים מעי"ז).

[רב פעלים]

בא לידי "בית הראה" המהדורה הנ"ל, ופתחו שם: "הרב שלמה אמארילייו מח"ס כרם שלמה". ייש"כ על ההפנייה!

והלא זהו מה שכתב הרב איש_ספר!

הדגשתי שההשערה של ר' שמואל אבוהב באה בחשבון רק אם זה ציטוט. אם הדברים מקוריים אולי זה רבי שלמה אמארילייו.

"איש ספר" כתב אולי ולפי מה שכתב "הוגה" זה וודאי!

[בגולה]

לכאורה הפיענוח של איש_ספר אינו פחות ממה שפיענח המהדיר שם!
רק מוסיף לנו בדיקתו של הוגה

אבדוק זאת שוב בהמשך אי"ה לדעת אם פתחו נכון ועל סמך מה.

כנראה צדקו, כי בחיבורו האחר של מחבר "בית הראה", ספר "עולת שמואל" חו"מ סימן י"ד, ישנו דין ודברים בין ר' שמואל פלורנטין ובין חביריו, ובתוך דבריהם חוזרים וכותבים כמה פעמים "מרן מוהר"ש אמארילייו"/"מורינו מוהרש"א" - וכן ע"ז הדרך.
(בטח העוסקים בספרים אלו וכיוצ"ב יש בידם עוד מקומות רבים מעי"ז).

[הגהמ]

מהדורה חדשה של ספר בית הראה בהוצאת שובי נפשי, הואיל ואתא לידן אימא בה מילתא:

ספר זה, כיתר ספרי המכון, ערוך בכל ושמורה בטוב טעם ודעת, נחמד למראה ותאווה לעינים. וכמו"כ גם ספר זה מלווה 'הקדמה' ארוכה מדברי ראש המכון בענייני הלכה/קבלה שאין להם קשר ישיר לשום פרט מהספר. ובעברי עליו מקופיא ראיתי שהאריך והרחיב הדיבור "להוכיח לכאורה שרבינו האר"י היה ממוצא אשכנזי" (עמ' 58). ונפלאתי לראות שלא הביא לא דבר ולא חצי דבר מדברי כותבי תולדותיו הרבים רק הרבה להשיב 'ראיות' הלכתיות מפולפלות ביותר, כמו זה: מהעובדא שבציציותיו נעשו שני נקבים זה בצד זה כאשר העיד עליו מהרח"ו בדרושי הציצית. והוא שיטת העיטור המובא בב"י. והיות שכ' המשנה ברורה (!) שכן הוא המנהג במדינת פולין, הרי מוכרח שהיה ממוצא אשכנזי.

'ראיה' כזו נסתר ממש"כ אח"כ בדבר מנהג האריז"ל באמירת הודו, שכ' הרח"ו שנהג בזה כמנהג הספרדים. וכ' המו"ל (עמ' 60) "והנה יש לעורר בזה שאם היה מהספרדים מה חידוש בכך שנהג כמו הספרדים?.. אלא ודאי צ"ל שהיה אשכנזי..."

ובאמת כל האריכות אך למותר בעוד שכבר נודע לכל בר בי רב שמקור מחצבתו ממשפחת לוריא האשכנזיה וע"כ נקרא 'אשכנזי' ורק שמת עליו אביו בעודו קטן כגמול עלי אמו, ואמו הספרדיה הביאתו למצרים ונתגדל שם אצל משפחת אמו כמו ספרדי. (ראה בזה בס' תולדות חכמי י-ם ח"א עמ' פ"ה) וככל הנראה לזה התכוון החת"ס (שו"ת או"ח ט"ו) באומרו שהאריז"ל היה ספרדי, ובחנם תפסו בעל דברי חיים בתשובתו. ותל"מ.

[הוגה]

ובאמת כל האריכות אך למותר בעוד שכבר נודע לכל בר בי רב שמקור מחצבתו ממשפחת לוריא האשכנזיה וע"כ נקרא 'אשכנזי' ורק שמת עליו אביו בעודו קטן כגמול עלי אמו, ואמו הספרדיה הביאתו למצרים ונתגדל שם אצל משפחת אמו כמו ספרדי. (ראה בזה בס' תולדות חכמי י-ם ח"א עמ' פ"ה) וככל הנראה לזה התכוון החת"ס (שו"ת או"ח ט"ו) באומרו שהאריז"ל היה ספרדי, ובחנם תפסו בעל דברי חיים בתשובתו. ותל"מ.

צודק מאוד בכל דבריך, פשוט וברור ברור שמשפחת אביו מאשכנז, וכל מילה נוספת בזה מיותרת.
אבל בנוגע לחת"ס, הלא החת"ס אמר זאת בהקשר של נוסח התפלה, שנוסחת האר"י ע"פ סידור נוסח ספרד היות והיה ספרדי ! כיעו"ש, וכי מפני שאמו ספרדיה לכן התפלל בנוסח ספרדי ?!

וכמו"כ גם ספר זה מלווה 'הקדמה' ארוכה מדברי ראש המכון בענייני הלכה/קבלה שאין להם קשר ישיר לשום פרט מהספר.

וזה באמת חבל שבספר זה, כבספר "קמח סלת", ועוד ספרים שלהם, הם מוותרים על תולדות המחבר וכו', מדוע ?

[הגהמ]

וכי מפני שאמו ספרדיה לכן התפלל בנוסח ספרדי ?!

לא מפני שאמו ספרדיה, אלא מפני שאת אביו לא הכיר ומשפחתו לא ידע שהרי אמו הספרדיה הביאה אותו מצרימה בעודו תינוק ונתחנך שם על ברכי אחיה ומשפחתו בסביבה ספרדית מובהקת ומסתמא התפלל כמותם וכמו רבותיו הספרדים.

וזה באמת חבל שבספר זה, כבספר "קמח סלת", ועוד ספרים שלהם, הם מוותרים על תולדות המחבר וכו', מדוע ?

איני יודע, אבל כנראה אינם מתמצאים בתחום חקר תולדות וכדומה (כמו שנראה מהדוגמא שהבאתי) ואולי גם לא מחשיבים אותו כראוי לתשומת לב מיוחדת.

[הוגה]

לא מפני שאמו ספרדיה, אלא מפני שאת אביו לא הכיר ומשפחתו לא ידע שהרי אמו הספרדיה הביאה אותו מצרימה בעודו תינוק ונתחנך שם על ברכי אחיה ומשפחתו בסביבה ספרדית מובהקת ומסתמא התפלל כמותם וכמו רבותיו הספרדים.

ומה עם מנהגו בציצית כסברת "האגור" (כ"ה בשעה"כ ואכן צ"ל "בעל העיטור", כמש"כ) "שני נקבים סמוכים זה לזה", שמהרח"ו לא נהג כן, ואם נפרש זה משום שהאר"י נהג כן כמנהגו, [ולא שס"ל שצריך לעשות כן לכתחילה], וכי נאמר שבמצרים למד מנהגו זה ?!
(כלומר, אם כי החת"ס הוא החתום על האימרה "הדוחקים - רובם אמתיים"... עכ"ז כאן איני רואה צורך לדחוק דברי החת"ס למחוזות רחוקים - תרתי).

כנראה אינם מתמצאים בתחום חקר תולדות וכדומה (כמו שנראה מהדוגמא שהבאתי) ואולי גם לא מחשיבים אותו כראוי לתשומת לב מיוחדת.

וכמובן ש"חקר התולדות" הינו חלק בלתי נפרד מעריכה מושלמת של ספר.
כמו לדוגמא במקרה הנ"ל, מביא "בית הראה" דברים בשם "מורינו הרב מהרש"א", רק אחרי שידוע לנו בוודאות מאוסף מקורות שונים, על כך שרבו ורב הישיבה באותו זמן היה ר' שלמה אמארילייו, ניתן בנקל לפתוח ר"ת אלו וכיוצא בהם, בלב רגוע.